סול באמהרית: קולקטיב אמנים אתיופים מייצר במה חדשה לאמני העדה

"לא יוצא לי להופיע הרבה מול העדה, תמיד יש מעט אתיופים בקהל" אומרת הזמרת והיוצרת תמר רדה ("תמרדה"), "גם אם יש שלוש מאות אנשים בהופעה שלי, רק עשרה מהם אתיופים, וחמישה מהם אחים שלי. אני לא מצליחה לזמן אותם אליי, אז עכשיו אני באה אליהם". רדה ועוד שורה ארוכה של אמנים יוצאי אתיופיה ישתתפו מחר ב"ביתא — אמנות יוצאי אתיופיה", אירוע שיתקיים ב"בית האדום" בדרום תל אביב ויעניק במה ליוצרים ויוצרות מהעדה בתחומים מגוונים — ראפרים, מוזיקאיות, אמנים פלסטיים, משוררות ספוקן וורד ודיג'ייז.

בשנים האחרונות המיינסטרים הישראלי מצליח יותר ויותר להכיל מוזיקה של יוצרים אתיופים, קולות מסקרנים וחדשים שלא מוכנים לחכות ש"יגלו" אותם, וסוללים לעצמם דרך ייחודית, כמו תופעות הרשת מוטי טקה ואביאור מלסה, ששוברים שיאי צפיות עם להיטי פופ מזרחי, ו־AvevA (אבבה דסה), שיוצרת סול ממכר באנגלית ובאמהרית.

אך למרות ההתפתחות, ההתקדמות מוגבלת. לפי רדה, המיינסטרים אוהב להכתיר מוזיקאים אתיופים כמעין תופעה חד פעמית. "תמיד יש יחיד סגולה, כמו איילה אינגדשט, גילי יאלו ואסתר רדא. בשנה האחרונה פרץ גל מטורף מהעדה כי היפ הופ, מוזיקה אפריקאית ואוריינטלית, זה מה שקורה היום".

תמר רדה צילום: מיכאל ליאני

ספוקן וורד למען אברה או גנגסטה ראפ מיושן

את האירוע שיתקיים בתמיכת VENN, יזם קולקטיב היוצרים "ביתא — אמנים יוצאי אתיופיה", שנולד מתוך קבוצת פייסבוק לקידום אמנים פלסטיים מרחבי הארץ, יחד עם האוצרים אורן פישר וטל מגוס. האירוע יתמקד בקולות שנמצאים ממש בתחילת דרכם, ובהם אורית טשומה, ג'ה זי ומנגיסטו. טשומה היא יוצרת ניאו־סול וראפרית, שהוציאה בחודש האחרון סינגל ראשון, "בוא אליי", מתוך אלבום הבכורה המתקרב. בנוסף למוזיקה, טשומה מככבת כאמנית ספוקן וורד. בקטע "סליחה אתיופיה" טשומה לבושה בחולצת מחאה למען אברה מנגיסטו, ומתארת בעוצמתיות וישירות את הסטריאוטיפים איתם מתמודדת הקהילה האתיופית בארץ. "השיער הקשוח, העור המתוח, הקצב בכתפיים, קפה הבונה עם אמא בצהריים, הכנסת האורחים, ביקורי החולים, אוכל שמזין, קסם ברגליים, לחיצת יד בשתי ידיים, אמנות הסבלנות, ההתמסרות".

ג'ה זי (מזל רדה, אחותה של תמר רדה, לשעבר ג'ה זל) פרצה בשנה שעברה בסינגל "סונט 130", עיבוד בסגנון אר אנד בי עם השפעות אלקטרוניות לפואמה המפורסמת של ויליאם שייקספיר. בביצוע המחודש לסונטה, יחד עם לילה מועלם ואיש Ape Records ובלקן ביט בוקס תמיר מוסקט, היא מפגינה יכולות ראפ מרשימות, פלואו מצוין, כריזמה אדירה ומילים עם מסר פמיניסטי בלתי מתפשר.

בניגוד לטשומה וג’ה זי, שהמוזיקה שלהן נשמעת כמו הכאן והעכשיו, מנגיסטו יוצר ההיפ הופ שמזכיר גנגסטה ראפ מהניינטיז, ולא במובן הטוב. ב"בנז" הוא מתאר אישה ש"משקיעה בתחת כמו נדל"ן בדיזינגוף" ומשתמש בהחפצה בוטה שוב ושוב כמעין מפלט לירי שמהווה ברירת מחדל. קשה להחליט מה יותר מבאס, חוסר המעוף, הסקסיזם הבוטה או הגישה המיושנת, שמתנהלת כאילו תנועת #metoo לא קרתה מעולם.

פלטפורמה הכרחית למיעוט או גטו מוזיקלי

היחס של רדה לאירוע מורכב. מצד אחד, הפלטפורמה חיונית בעיניה. "העדה האתיופית מתגבשת כדי לעשות ערבים מיוחדים, כי לא תמיד ישלבו אותם", היא מסבירה, "יש מלא אמנים מכל הסגנונות ברמה מאד גבוהה, ולא תמיד יש להם את האפשרות להופיע בתערוכות, להיות שווי ערך. זה חלק מהתמימות, שהם לא מבינים שהם צריכים לתקוף את העולם ולהראות מה הם מסוגלים לעשות".

מהצד השני, רדה מתנגדת לגטו מוזיקלי. "אם אני הייתי מארגנת אירוע כזה הייתי מערבבת, כי אני לא רוצה לקטלג. לא צריך לעשות הפרד ומשול".