40 שנה למותה של תרצה אתר: ספר עם כל שיריה

ארבעה ספרי שירה הוציאה תרצה אתר, שלושה בחייה ואחד לאחר מותה. אלה הפכו לאוצר בלום בשנים האחרונות, לאחר שאזלו ולא זכו להוצאה מחודשת. כעת, 40 שנה לאחר מותה הטראגי, רואה אור הספר "תרצה אתר - כל השירים" (הקיבוץ המאוחד), המאגד 500 שירים, בהם "בגלל הלילה", "שיר הנשמרת", "בלדה לאשה", "אהבתיה", "מערבה מכאן" ו"אל תקנה לי ורד", וכן שירים גנוזים. ייחודו של הקובץ הוא באחרית הדבר המצורפת, שבה פיסות מידע חדשות גם למי שכבר נבר בביוגרפיה של המשוררת, שהיא גם בתו של נתן אלתרמן והשחקנית רחל מרכוס.

תרצה אתר. לא מחקה את אביה נתן אלתרמן צילום: באדיבות מרכז קיפ לחקר הספרות העברית אוניברסיטת תל אביב

תרצה אתר

"זה היה צריך להיעשות הרבה קודם", אומרת נגה אלבלך, עורכת הספר. "הספרים שהוציאה ("צפנת", "בין סוף לבין סתיו", "ארצות הנשיה" - מנ”ש) אזלו בחנויות והרבה אנשים לא יכלו להכיר אותה, חלקם אפילו מכירים אותה רק כסופרת ילדים. זה סוג של תיקון להיעדר שלה בשירה העברית".

הרעיון לקובץ נהגה לפני שלוש שנים בידי ד"ר רחל סטפק, לשעבר מנהלת ארכיוני הסופרים במרכז קיפ באוניברסיטת תל־אביב. אלבלך ביצעה את עבודת המחקר והליקוט.

הפרסום הראשון בגיל 18

נוסף ליצירתה המגוונת הספר מאיר עובדות בחייה ובאישיותה המרתקים, ונוגע בסימן השאלה הגדול סביב מותה הטראגי כשנפלה מהחלון, בחלומות שלה בצעירותה וכמובן בקשר המשפחתי באמצעות תמונות, קטעי עיתונות, מכתבים ויומנים. בין השאר ישנם באחרית הדבר המעמיקה גילויים כמו פרסום הבכורה הרשמי של שיריה בטרם מלאו לה 18 בעיתון "למרחב" ובהמשך ב"על המשמר". עורך הספרות של "למרחב" קיבל את הכתבים מאביה והתלהב מהכישרון הצעיר. אחרי שנים סיפר שהופתע מהדמיון בין סגנון כתיבתה לנוסח האלתרמני מתקופת "כוכבים בחוץ", אך הדגיש כי לא היה זה בשום אופן מעשה חיקוי.

עורכת הספר נגה אלבלך. "אתר התקרבה לעצמה יותר ויותר" צילום: אוראל כהן

אתר מדברת ביומנה על הבחירה בשם אתר כדי להתרחק מאלתרמן ועל ברכת הדרך של אביה: "חשבתי למצחיק לחתום אלתרמן - עוד אלתרמן! בחרתי באתר, זה מצלצל, ומובנו: מקום היסטורי. גם אלתרמן פירושו עתיק". כמו כן היא מדברת על הכמיהה שלה להיות שחקנית, חלום שהגשימה רק במשך תקופה קצרה: "לא קורצתי מאותו החומר שממנו קורצו שחקנים". נושאים נוספים שעולים הם הגעגועים לארץ כששהתה בניו יורק עם בעלה הראשון עודד קוטלר, האמהות ששינתה אותה והמפגש עם בעלה השני ואבי ילדיה בנימין סלור.

"היכרות עם יוצרת"

"עיקר העבודה היה לעבור על כל העיזבון, למיין אותו ולראות מה גנוז ומה פורסם", אומרת אלבלך. "נוסף על כך, ניגשתי לארכיונים של עיתונים כדי ללקט את השירים שפורסמו בהם ולא כונסו בספרים, וכך הגעתי לכל מה שהיא אי פעם פרסמה. החלק השני היה לשבת עם כל החומרים והכתבות והראיונות. הכל נעשה בשיתוף ילדיה, שהעבירו אליי את כל מה שנשאר אצלם בבית. הם גם אישרו לי לפרסם את היומן האישי שלה מניו יורק ושמחו מאוד מהפרויקט.

"אני מאוד מעריכה את הדרך שהיא עשתה כמשוררת. היא התקרבה לעצמה יותר ויותר. בהתחלה הסגנון שלה היה גדוש מאוד ולאט לאט היא הזדקקה. העבודה היתה סוג של היכרות עם יוצרת".