הסרט "אורי זהר חוזר": גאולה דרך הסלילים
“אורי זהר חוזר" של דני רוזנברג ויניב סגלוביץ’ הוא לא רק תיעוד נדיר של כוכב הקולנוע מאחורי הזקן של רב חרדי קשיש, אלא תיאור נוקב של עימות פנימי: העובדה שמצלמת הקולנוע היא לא רק כוח־העל של זהר, אלא גם יצר הרע שבו
בצירוף מקרים מיסטי, סוף השבוע הזה הפגיש בבתי הקולנוע במאים בני שני דורות: אבי נשר, עם סרטו החדש “סיפור אחר”, ואורי זהר — שנפרד מעולם הקולנוע ב־1978 בהופעת אורח בסרט הבכורה של נשר, “הלהקה”, ושב אליו עכשיו ככוכב הסרט התיעודי המרתק “אורי זהר חוזר” שביימו דני רוזנברג ויניב סגלוביץ’. מאחר ששני הסרטים עוסקים בחזרה בתשובה, הם גם מהווים דאבל־פיצ’ר מושלם ומומלץ.
זהב שחור
“אורי זהר חוזר” אמנם מופץ כעת, אבל הוא מבוסס על צילומים שנערכו ב־2007. זהר קיבל על עצמו לביים סרט קצר שנועד לגייס כספים לרשת מוסדות חינוך לנשים, וביקש את עזרתו של רנן שור, עוזר הבמאי שלו מימי “הצילו את המציל” וכיום מייסד ומנהל בית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. שור שידך לזהר כמה מבוגרי בית הספר הטריים שיעזרו לו בצילומים, בהפקה ובניעור החלודה אחרי שנים שבהן לא עמד על סט. בתמורה הסכים זהר שהתהליך יצולם ויתועד, והוא עצמו יספר למצלמה את סיפורו האישי.
מדוע חומר הגלם הזה שכב על המדפים של רוזנברג וסגלוביץ’ כל השנים האלה? לא ברור, אבל כמה נהדר שהוא נגאל סוף־סוף.
אורי זוהר צילום: יניב לינטון
בציר הצפוי של הסרט, זהר מגולל את סיפורו בנסיעות הארוכות לירושלים, מילדותו בתל אביב דרך להקת הנח”ל, הקולנוע והתיאטרון, עד חזרתו בתשובה בסוף שנות השבעים. זה יפה, אבל לפעמים נדמה שרוזנברג וסגלוביץ’, כבוגרי קולנוע טריים, לא ניצלו את גודל המעמד כדי לקטוע את המונולוג שלו בשאלות חדשות שישפכו אור על ראשית ימי הקולנוע הישראלי שזהר הוא העד האחרון שלהם.
זהר ב”מציצים” (1972) עם אריק איינשטיין. תיעוד נדיר של שיטת הבימוי שלו
אבל הציר השני בסרט מרגש ממש. כמו בתגלית ארכיאולוגית, נחשף לראשונה תיעוד של משהו שידענו שקרה אך מעולם לא ראינו בעין: אורי זהר מביים.
מי שנולד אחרי 1970 יתקשה לקלוט את גדולתו של זהר בלי לראות אותו בפעולה. עכשיו יש הזדמנות. גם בגיל 72 זהר הוא פצצת כריזמה, שולט במצלמה ומודע בכל רגע לנוכחותו מולה. שחקנים סיפרו על נטייתו להמחיש להם את הסצינה במלואה בציפייה שיחקו אותו בדייקנות - כעת אפשר לחזות בעדויות מצולמות לשיטת הבימוי הזאת.
נמשך למצלמה ולכוחה
אבל הסרט לא רק חושף את כוכב הקולנוע שמסתתר מתחת לבגדיו ולזקנו של רב חרדי קשיש. הוא גם מציג את הקונפליקט שלו, את העובדה שמצלמת הקולנוע היא לא רק כוח־העל של זהר אלא גם יצר הרע שבו.
זהר נמשך למצלמה ולכוח שהיא מעניקה לו, נהנה מתשומת הלב שהוא עדיין זוכה לה בתל אביב של שנות האלפיים, אבל מיד נבהל ונסוג אל השבלול שבתוכו ‑ חוזר, ומיד חוזר בתשובה שוב. לנו, צופיו, מעריציו, ואלה שרק שמעו סיפורים עליו, התיעוד הנהדר הזה מבהיר סוף־סוף מה עשה אותו כל כך גדול - לפני וגם אחרי שחזר בתשובה.
