הרע והמכוער: "ונום" החדש של מארוול לא מלהיב

אלה ימים מבלבלים מאוד: כבר אי אפשר לדעת מי הטוב ומי הרע. בערוץ חדשות אחד רואים איש שמוצג כנבל, ובערוץ חדשות אחר אותו אדם מוצג כגיבור. מבעד למסכים ולדיווחים מסתמן שאין יותר אמת אבסולוטית אלא רק אמת יחסית: לא משנה מה המציאות אלא רק מי מספר אותה. ואם חשבתם שלפחות בעולם הקומיקס יהיה ברור מי הגיבור ומי הנבל, ובכן, לא עוד. האופנה החדשה של הוליווד היא לקחת את הנבלים ולהפוך אותם לגיבורים. הג’וקר, האויב הגדול של באטמן, עומד לקבל בשנה הבאה סרט משל עצמו עם חואקין פיניקס בתפקיד הראשי. ברור שאם הוא יהיה במרכז, מטרת הסרט תהיה שנייצר אמפתיה כלפי האיש שהרג ועינה והטיל אימה, שנחבב את הפסיכופת ונרצה בטובתו.

בגלל שבנעוריי הייתי מחובבי ספיידרמן, אני יודע שמה שהג’וקר היה לבאטמן היה ונום לספיידרמן: ארכי־נבל והאויב המושבע ביותר של פיטר פרקר.

עכשיו, בפיתול מוסרי, ונום נהפך לגיבור בסרט שהוא שיתוף פעולה בין אולפני סוני למארוול. אם מעולם לא שמעתם על ונום, הרווחתם: קיבלתם בעצם גיבור־על חדש. אבל אם אתם בקיאים אפילו מעט במושגי היסוד של מארוול, הסרט הזה מאוד מבלבל. טום הארדי מגלם את אדי ברוק, עיתונאי חוקר שטפיל חייזרי נכנס לגופו, מעניק לו כוחות על־טבעיים, אבל בתמורה מבקש ממנו לטרוף בני אדם כדי להשביע את רעבונו. מה עושה הטפיל הזה על כדור הארץ? הוא כאן כדי להכחיד את האנושות. אבל לנו יש מזל כפול. ראשית, כי אדי ברוק מצליח ללמד את היצור בסצנה אחת ובשני משפטים שאכן יש טובים ויש רעים, ואת הטובים לא אוכלים. ונום, היצור שכולו שיניים והרס, איכשהו מבין את שיעור המוסר הזה מהר, טפיל מאולף; ושנית, למרבה המזל אל כדור הארץ מגיע טפיל נוסף, טריו שמו, והוא הרבה יותר רע מוונום. וכך יש לנו שיעור ברוע יחסי: ונום אולי רע, אבל הוא טוב יחסית למפלצת השנייה.

מתוך “ונום”. את הטובים לא אוכלים צילום: Sony Pictures

דיונים על מושגים שהם מעבר לטוב ורע יכולים להיות מרתקים בקולנוע, ודווקא בסרטי פעולה וקומיקס. תשאלו את כריסטופר נולן וסרטי באטמן שלו. אבל “ונום” סובל מזיהום כפול: הוא גם סרט ממש מטומטם, והוא גם לא מספיק מלהיב באנרגיה הקינטית שלו. אני אהיה הראשון שאודה שבסרטי פעולה אינטליגנציה היא לא תנאי מחייב. אם סרט פעולה מכיל מספיק קטעי אקשן וירטואוזיים, עדיף בתוספת חוש הומור, תקבלו ממני המלצה נלהבת. אבל להיות בלי מוח וגם בלי כוח גורם לנו לתהות למה בכלל שווה כל הטרחה.

"ונום" ("ארס" באנגלית) נהפך בשבוע האחרון לסרט הכי מדובר ומצליח בעולם, לצד "כוכב נולד" כאשר באופן מכליל וגס נשים רצו לראות את “כוכב נולד” וגברים (בייחוד צעירים) העדיפו כוכב נאכל. יש להודות שסרט המכיל מרדפי מכוניות בסן פרנסיסקו - העיר הטובה ביותר לסצנות כאלה, מ”בוליט” ועד “הפריצה לאלקטרז” — קצת מחליש את ההתנגדות שלנו, ונודה שעוד סצנת פעולה מסוגננת לקראת סופו גם היתה מעניינת. אבל זה לא הספיק. ובעיקר, הדאגה העיקרית שלי עכשיו היא מה יקרה אם אולפני סוני ומארוול יפגישו את ונום ואת ספיידרמן בסרט עתידי. אחרי שכבר למדנו לחבב את ונום, ואת הגישה החצופה שלו, וממילא כנראה שלא מזיז לנו שהוא כורת בביס אחד ראשים של בני אדם, המחשבה שספיידרמן עשוי להילחם בו ולנצח תהפוך אותו עכשיו לאיש הרע בסיפור. כאמור, ימים מבלבלים.