בלרינה ראשונה ממין זכר בבלט האנגלי הלאומי

"עזבתי למרות הידיעה שאין עבורי עוד אפשרויות, כי חוץ מטרוקדרו אין בעולם הבלט מקום למישהו כמוני או לטרנסג'נדר", אומר ג'ונסי (32) בראיון ל"כלכליסט". ואולם, הסערה התקשורתית שהתחוללה בעקבות התפטרותו הביאה איתה מייל מפתיע מהמנהלת האמנותית של הבלט האנגלי הלאומי תמרה רוחו, שהזמינה אותו להצטרף לשיעור של הלהקה — שיעור שהפך לאודישן בן שבוע ועשה אותו ביוני השנה לבלרינה הראשונה ממין זכר בלהקת בלט מסורתית במסגרת ההפקה "היפהפייה הנרדמת". הטרנספורמציה הפרטית של ג'ונסי, מברווזון מכוער שנדחק לתפקידים פארודיים לברבור יפהפה שמרים את ראשו ומציג את צבעיו האמיתיים, היא מאורע מכונן בעולם הבלט, שמצטיין בדיכוטומיה מגדרית. היא הציתה דיון מרתק על מגדר באחד מתחומי האמנות המסורתיים ביותר, והציפה שאלות על האופן שבו גברים כובשים לעצמם עוד ועוד טריטוריות נשיות בשוק העבודה. 

ג'ונסי. "אף פעם לא היה מקום למישהו כמוני בעולם הבלט" צילום: Elliot Franks

"תמרה אמרה לי: ‘אני אוהבת את איך שאתה רוקד, אני רואה בך בלרינה, ואני רוצה שתשתתף ב‘יפהפייה הנרדמת'”, הוא מספר. "לא היו שום מניעים נסתרים מאחורי ההחלטה הזאת, היא פשוט אהבה את האופן שבו אני רוקד וחשבה שהעולם משתנה והבלט משתנה איתו”. ב”מניעים נסתרים” מתייחס ג'ונסי ככל הנראה לטענות שהעסקתו היתה לא יותר מגימיק שיווקי שנועד למשוך קהל. זו טענה קלושה למדי לנוכח העובדה שג'ונסי לא היה סולן בהפקה, אלא חלק מהקור דה בלט (קבוצת רקדנים שאינם סולנים שנעים כמקשה אחת — ר”ד), ולדבריו, נטמע בה עד כדי שגם מבקרי המחול שצפו במופע לא זיהו אותו מתוך קבוצת הרקדניות.

חולם לעבוד עם אוהד נהרין

ג'ונסי עשה מאמצים על מנת להתערות בין הנשים. לקראת ההפקה עבד עם דיאטנית שעזרה לו בתהליך קניבליזציה, כלומר לשרוף מסת שריר ולהפחית במשקל אך לשמור על חוזק, את טכניקת הפוינט שלו שכלל עוד בימיו בטרוקדרו, ועל פי דיווחים עבר ניתוח פלסטי כדי להפוך את תווי פניו לנשיים יותר.

ג'ונסי (השני מימין) ב"יפהפייה הנרדמת". מתפקידים פארודיים לברבור יפהפה צילום: Elliot Franks

למה להתאמץ כל כך במקום לעשות הסבה למחול מודרני, שם יש פחות שמרנות והגדרות המגדר נזילות באופן אינהרנטי?

"זו שאלה טובה”, הוא אומר. "זה נכון שהדברים האלה קורים ממילא בעולם המחול העכשווי, אבל אני בלרינה זוכת פרסים, אז למה שאתפשר על פרס ניחומים? אני בן 32 ויש לי רזומה של רקדן קלאסי מוכשר וכעת אני יכול להיאבק עבור כל הנערים והנערות שהם אולי טראנס, אולי ג'נדרפלויד או אולי סתם לא לגמרי בנורמה. אני מוכן להיאבק ולשלם את המחיר. זו חלק מהשליחות שלי — להיאבק עבור האנשים האלה כמו שנאבקו עבורי כשהייתי ילד ולא היה לי קול משלי בעולם המחול”.

אם יש להקה מודרנית שעבורה הוא יוותר על השליחות הזאת הרי זו להקת בת־שבע: "הייתי רוצה לעבוד עם אוהד נהרין, זה חלום ענק שלי. בת־שבע היא אחת הלהקות האהובות עליי ביותר, ו'החור' הוא אחד המופעים האהובים עליי. חוץ מזה, אני מאוד אוהב את תל אביב. בן זוגי ואני סיירנו לא מעט בעולם יחד, ותל אביב היא אחת מחמש הערים המועדפות עלינו”.

ג'ונסי בהפקת "לה סילפיד" של טרוקדרו צילום: Ihaiah Miller

שוחד של 100 אלף דולר בחקירת ההטרדות

ג'ונסי עובד כעת על סרט תיעודי שבו הוא חוקר את הספקטרום המגדרי שלו בשלל קטעי מחול סינמטיים שבהם הוא "לפעמים ממש בת, לפעמים ממש בן ולפעמים ממש בין לבין”. מלבד זאת, הוא בוחן אפשרות להקים להקה משלו.

לטרוקדרו הוא כנראה כבר לא יחזור. "הם שכרו חברת חקירות פרטית כדי לבדוק את הטענות שלי, ואמרו שהחקירה עצמאית, אבל היא לא היתה”, הוא מספר. "הם שילמו 100 אלף דולר כדי להטות אותה. הם שיחדו את שני הרקדנים שעמדתי לצדם כשהוטרדו, והם קיבלו את כל התפקידים הישנים שלי. הם אפילו לא דיברו, בעוד שכל יתר הרקדנים גיבו את הטענות שלי. אני חושב שאם הייתי תובע אותם הייתי מנצח. העניין הוא שהלהקה מוטרדת יותר מהמוניטין שלה מאשר ממנהל אמנותי אלים. זו גם הסיבה שיצאתי בפומבי עם הסיפור הזה, כי מכל להקות הבלט טרוקדרו אמורה להיות הכי חופשייה, כלי לביטוי מגדרי ובית לטראנסים; משם היא צמחה, ממהומות סטונוול של קהילת הלהט”ב בניו יורק בסוף 1969.

"כך או כך, לו הייתי חוזר, הייתי מוגבל אמנותית לשטיק אחד, שזה גברים על פוינט”.

את הטענות שהוא גוזל משרות מנשים הוא דוחה מכל ומכל: אם אשה רוצה לבצע תפקיד גברי והיא מוכשרת דיה הרי שזה רק מהלך טבעי מבחינתו. אבל ספק אם עולם הבלט יגמיש כך את הגדרותיו בעתיד הקרוב.