ויוה לדיווה: תערוכה חדשה על דנה אינטרנשיונל
תערוכה חדשה בבית מאירוב בחולון מציגה את דנה אינטרנשיונל כאייקון תרבות ואופנה
לפני חמש שנים ביקר רפי וזאנה בלונדון בתערוכת מחווה לדיוויד בואי כאגדת פופ ואייקון תרבות במוזיאון ויקטוריה ואלברט. התערוכה עוררה בו את המחשבה מדוע בישראל לא עושים תערוכות שעוסקות בגיבורי תרבות והוא החליט להרים את הכפפה.
התערוכה “בראשית - דנה אינטרנשיונל” שתיפתח ב־6 בספטמבר בגלריית המשכן בית מאירוב חולון, היא השלישית בסדרת תערוכות גיבורי התרבות. לפניה הוצגו התערוכות שהוקדשו לעפרה חזה וצביקה פיק ובמקביל אליה תיפתח תערוכה שתעסוק ביפה ירקוני כאייקון אופנה ותרבות.
התערוכה מאירה נקודות משמעותיות בקריירה של אינטרנשיונל, ויוצגו בה פריטי אופנה ותלבושות בהן השמלות מהקדם־אירוויזיון בעיצוב ירון מינקובסקי, שמלת האירוויזיון הזכורה עם הנוצות בעיצוב ז’אן פול גוטייה וכן פריטי עיצוב של גלית לוי, דני מזרחי, אלון ליבנה, רקפת לוי ודודו בראור. עוד יוצגו טיוטת השיר דיווה שנכתב על ידי יואב גינאי, תקליטי זהב תעודות ופרסים, פריטי אספנות מהעיתונות הכתובה, קטעי וידיאו ביתיים המתעדים את מסעותיה בעולם לצד קטעי וידאו, ראיונות וקליפים, צילומים והפקות אופנה מהאוסף הפרטי שלה, ושל בכירי הצלמים בישראל כמו זיו קורן, ורדי כהנא ועידו לביא.
“התחנכתי וגדלתי על מוזיקה ישראלית ואני חושב שיש אמנים ישראליים לא פחות משמעותיים מאשר הבינלאומיים”, אומר וזאנה, עוזר מנכ”ל עיריית חולון לתרבות ואמנות ואוצר התערוכה יחד עם ד”ר גיא מורג צפלביץ’. “סימנתי כמה אמנים שהייתי רוצה לגעת בהם מעבר לתרומתם לעולם התרבות כי הוויזואליה מאוד חשובה כשמדובר בתערוכה. אין ספק שכל הדמויות השפיעו גם על הדורות הבאים ואנחנו משלבים בתערוכות עבודות של יוצרים ואמנים עכשוויים שהושפעו מהן”.
וזאנה משתף את היוצרים בתהליך העבודה וכך היה גם עם אינטרנשיונל. “אני משתדל להבהיר לכולם מהתחלה שמדובר בפרויקט לאומי ולא מסחרי שלהם, אבל מכיוון שהם יוצרים והם עדיין בחיים אני מתחשב מאוד ויודע שבייחוד בעולם התרבות והבידור, יש אינטריגות ומאבקים קטנים שאני משתדל להיות רגיש ולהתחשב בצרכים שלהם.
“ברמה האישית זו הצדעה שלי למי שנשאה עבורי, כנער מתבגר בצפת, את דגל קבלת השונה והאחר. ידעתי שאם מישהי כזו מופיעה בתכניות הטלוויזיה הפופולריות והאהובות ביותר על המסך אז כנראה שזה בסדר”, אומר וזאנה. “דנה הצליחה לקרב אל שורותיה את כל קשת האוכלוסייה בארץ ובעולם ולהוביל שינוי חברתי של ממש בתפיסות המעוותות של אותה התקופה את קהילת הלהט”ב. השינוי המשמעותי ביותר הוא ההבנה שהכישרון האמנותי יכול לשמש כשפה בינלאומית להעברת מסרים. לא זכור לי מקרה בזירת התרבות הישראלית בת זמננו בו מה שהוגדר כגימיק הפך במהירות שיא לאייקון בינלאומי”.