קונצרט הקומיקס של איתי דבורי: כמו סרט אילם, אבל הפוך
הקונצרט, שיעלה בפסטיבל אנימיקס, יאיר בצלילים יצירות של רותו מודן, מישל קישקה ואסף חנוכה. “המוזיקה מותחת גשר בין התמונות", מסביר הפסנתרן והמלחין שנדבק כבר בגיל 8 בחיידק הקומיקס
לא רק איור אפשר יהיה למצוא בפסטיבל אנימיקס הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה שייפתח ב־7 באוגוסט בסינמטק תל אביב. הפסטיבל יעמוד הפעם בסימן 70 שנה למדינה, ולצד הצדעה של אמנים בתחום לשרוליק, לליא קניג, לרוני סומק ולקובי לוריא ומחוות ליוצרים גדולים מהעולם, יציע אירועים לילדים ולמבוגרים שמשלבים גם אמנויות אחרות.
אחד השילובים המרתקים יהיה קונצרט הקומיקס של הפסנתרן והמלחין איתי דבורי. דבורי ילווה במוזיקה לרומנים גרפיים ישראליים של אסף חנוכה, רותו מודן, מישל קישקה ועוד, וגם סצנות קומיקס מאת המאיירת הגרמניה ברברה ילין, שעוסקות בירושלים ובסיפור חייה של השחקנית חנה מרון.
לא כאן ולא שם
"צירוף המילים ‘קונצרט קומיקס’ תמיד מעלה שאלות", אומר דבורי. “זה פרויקט חדש וגם חדשני, וההתעניינות בו עצומה, לשמחתי, גם בעולם. מדובר ברסיטל שלי שנוצר במקור לחגיגות 70 לישראל בגרמניה, חלקו כתוב מראש וחלקו מאולתר. הקהל הולך לשמוע מוזיקה במקביל לקומיקס שיוקרן במקביל, ולגלות את האפשרויות המוזיקליות שטמונות בקומיקס".
“זה שונה לחלוטין ממוזיקה לסרט”, הוא מבקש לחדד. “יש משהו שמזכיר מוזיקה מסרט אילם בגלל שרואים דימויים על רקע מוזיקה, אבל המוזיקה מקבלת מקום יותר מרכזי ולא רק מלווה. זה מפני שכמלחין יש לי הרבה יותר חופש לעצב את המוזיקה, ואני יכול לקבוע מתי תופיע התמונה הבאה להבדיל מסרט שבו יש טיימינג מסוים.
“שנית, להבדיל מסרט, בקומיקס אנחנו הרבה פעמים משלימים בדמיון את מה שקורה בין התמונות והמוזיקה מנסה להיות בדיוק הגשר הזה, היא הופכת להיות אנימציה חיה שמגשרת בין הפערים, ובשאיפה הופכת להיות משהו יותר נוכח. לכן זה קונצרט קומיקס ולא הקראה עם מוזיקה מלווה. הפעם אני גם מלווה בקריינות ומספר על כל נובלה גרפית.
“הז’אנר הזה חדש גם בעולם. יש בעיקר בצרפת פרויקטים שונים של מוזיקה ואיור שהמאייר מאייר תוך כדי קונצרט, אבל זה משהו אחר לגמרי. אני לא מתיימר שזה יחליף את הקריאה, אבל שמח שאנשים אחר כך יקנו את הספר”.
דבורי (42) חי ופועל בגרמניה כבר 15 שנה, מאז נסע לברלין ללימודי ניצוח תזמורות. במהלך השנים פעל גם באנגליה, ישראל והמבורג. ב־2016 הקים בברלין את אנסמבל ים יבשה. הפרויקט הראשון של האנסמבל, “נייר זבובים”, היה גם קונצרט הקומיקס הפומבי הראשון. הוא התבסס על קומפוזיציית ג’אז ואלתורים לרומן הגרפי של הנס הילמן, אחד הגרפיקאים החשובים בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה.
דבורי נדבק בחיידק הקומיקס כבר בגיל 8, ואפילו התחיל אז לאייר בעצמו. עד מהרה הוא נטש את האיור לטובת המוזיקה, אך המשיך לקרוא קומיקס להנאתו. לפני כעשור גילה שוב את הקומיקס, הפעם כאדם בוגר. “נכנסתי לחנות בהמבורג וראיתי שקרו המון דברים בתחום במהלך השנים ושיש המון דברים חדשים שאני לא מכיר", הוא מספר. “התחלתי לקרוא המון ולגלות, ומכאן נולד הרעיון ליצור מוזיקה לקומיקס. אבל עד שהרעיון יצא לפועל עבר הרבה זמן".
הבשורה על פי קישקה
אחת המטרות של הקונצרט, אומר דבורי, היא להציג קלאסיקות גרפיות בנות זמננו שנולדו בישראל. "זו סצנה מאוד מפותחת פה יחסית לגודל המדינה. באופן אבסורדי, הרבה ספרים ישראליים יוצאים קודם בחו”ל ומאוד מצליחים שם, כי השוק פה יחסית מצומצם. לפני שנתיים אסף חנוכה זכה בארה"ב בפרס אייזנר היוקרתי על הרומן הגרפי ‘הריאליסט’, אבל רק אחרי הזכייה הספר יצא בישראל. יש עוד כמה כאלה.
"גם בגרמניה ההכרה בז’אנר כאמנות היא עניין די חדש", הוא מוסיף, “לעומת צרפת ובלגיה ששם יש תרבות קומיקס מסורתית ועשירה כבר עשרות שנים, והיא מאוד חשובה להם. מישל קישקה ייבא לארץ הרבה מהתרבות והידע והמסורת. אחת המוטיבציות של הפרויקט הזה, גם בארץ וגם בחו”ל, היא לחשוף לקהל שמעורה בתרבות ובמוזיקה קלאסית את העומק, הבגרות והבשלות שז’אנר הרומן הגרפי, שזוכה לפריחה קצת מאוחרת, הגיע אליהם בשנים האחרונות".