איילת יא בינתי: מיזם חדש מתרגם ספרי פעוטות לערבית
עודד חצבני, שילדיו לומדים בגן דו־לשוני בחיפה, גילה שכמעט ואין ספרי פעוטות וילדים בשפה הערבית. אז הוא הקים הוצאה לאור שרוצה לשנות את המצב
לפני שנה וחצי, כאשר בנו האמצעי של עודד חצבני, חגג יום הולדת בגן הדו־לשוני בו הוא לומד הקריאו הוריו סיפור לילדים. כשניגש חצבני להחזיר את הספר למדף הוא נדהם לגלות שלצד מדף הספרים העמוס בעברית ניצב מדף ספרים עם נוכחות דלילה של ספרים בשפה הערבית.
“הדבר הזה הקפיץ אותי”, מספר חצבני, מסעדן מחיפה, ל”כלכליסט”. “איך ייתכן שישנם פערי כמות ואיכות כל כך גדולים בין שני המדפים שנמצאים באותו גן. יש לי שלושה ילדים שכולם מתחנכים בחינוך דו־לשוני של עמותת יד ביד בחיפה, אנחנו חלק מקהילה של יהודים וערבים שכנים שמטיילים יחד, רואים יחד כדורגל והתרגלנו שאין הבדל בינינו. כך שזה היה לי מוזר שהילדים שלנו לא קוראים את אותם ספרים”.
חצבני החל בתחקיר מקיף כדי לגלות את שורש הבעיה והגיע למספר תובנות. “ברמה הפרקטית אין בחנויות ספרים בערבית מטעמים טכניים כיוון שאין להם ממי לקנות וגם בהוצאות הספרים הערביות המעטות מוציאים ספרים שלא קיימים בעברית ולרוב הם אינם איכותיים, כך שהמוכרים בחנויות לא יכולים אפילו להמליץ עליהם. מחוץ לישראל יש בהחלט ספרי ילדים טובים בערבית, אבל הם לא מגיעים לפה. לא מדובר על יחסים מסחריים כי להוצאה ירדנית אין בעיה למכור לנו, אלא שסופרי הילדים לא מאשרים למכור זכויות מחשש שיחרימו אותם בערב הסעודית ובמדינות אחרות, ובשביל שוק של חצי מיליון איש הם לא יקחו סיכון”.
לדברי חצבני, בישראל יוצאים לאור מדי שנה כ־1,200 ספרי ילדים בשפה הערבית (מתורגמים ומקוריים), בשפה הערבית יוצאים כ־100 ספרים, רובם במסגרת “מכתבאת אל פאנוס”, מיזם פילנתרופי במשרד החינוך בו הספרים מחולקים לגיל הרך ולא ניתן לרכוש אותם בחנויות. בישראל יש מעל 300 חנויות ספרים בשפה העברית ופרט לכמה בודדות לא ניתן למצוא בהן ספרי ילדים בערבית. מספר חנויות הספרים בערבית בישראל מועט. מבדקי אוריינות בישראל מצביעים על פער של שנתיים בין יכולות קריאה וכתיבה של ילד קורא עברית מול ילד קורא ערבית, הפער נובע מהעובדה שילד ערבי לומד לקרוא ולכתוב בשפה ספרותית שאינה השפה המדוברת, והיעדר ספרים לקריאה ומפגש יומיומי עם המילים והאותיות מחוץ לבית הספר.
כל זה הוביל אותו להקים את הוצאת הספרים “חצבני”, שהיא מיזם חברתי לשינוי הרגלי ואפשרויות הקריאה אצל ילדים ערבים. “החזון הוא שבעוד שנתיים אנשים דוברי ערבית יוכלו להיכנס לחנות ספרים ולמצוא מדף שיש בו תכנים כמו ‘טרופותי’ או ‘פו הדב’, שאין שום סיבה שילד ערבי לא יזכה לקרוא”.
בסוף השבוע הסתיים קמפיין גיוס המונים לטובת תחילת הפעילות של המיזם בו גוייסו כ־150 אלף שקל לפעילות ההוצאה, בתקווה שתוך חודשיים יהיו כבר ספרים בשוק. בשלב בראשון יתורגמו “צפרדי וקרפד”, “איילת מטיילת” ו”הקטר הכחול שיכול” ובנוסף שני ספרים מאיטלקית עליהם רכש את הזכויות ביריד הספרים בבולוניה. “את הספרים האיטלקיים אני אתרגם לעברית וערבית ואוכיח להוצאות הספרים שאפשר לעשות את זה בשתי השפות”.
את המימון הראשוני המשמעותי הביא מכיסו, ובנוסף גייס חלק ממימון ההמונים וחלק מאנשי עסקים בחברה הערבית. “פניתי לחברי כנסת ופרלמנטרים שמנסים לשתף את משרד החינוך והמשרד לענייני מיעוטים. להוציא ספר לאור בערבית עבור הוצאה גדולה זה קצת יותר מ־20 אלף שקל, שזה ממש מזערי”. חנויות הספרים, לדבריו, הביעו התעניינות. “נפגשתי עם מנכ”ל צומת ספרים שהבטיח שנעשה פיילוט ב־20 סניפים באזורים רלוונטיים. הביקוש גדול וההיצע קטן ומתחילים להבין את זה”.