הסרט "RBG": השופטת רות ביידר גינסבורג כמודל לחיקוי

אם אתם, כמוני, מרגישים שפשוט אין סרטים טובים כרגע בבתי הקולנוע, כנראה שפשוט הסתכלתם במקום הלא נכון. אחד הסרטים הטובים של השנה מוקרן רק בסופי שבוע בסינמטק תל אביב. קוראים לו “RBG”’, סרט תיעודי על שופטת בית המשפט העליון האמריקאי, רות ביידר גינסבורג, שאף נכחה בהקרנת הסרט לפני כשבועיים כשזכתה בפרס קרן בראשית.

הסרט הפך לאחת ההצלחות הקופתיות המפתיעות באמריקה הקיץ, כשהצליח להיכנס, באופן נדיר לסרט תיעודי, אל עשרת הגדולים ברשימת שוברי הקופות בחודש מאי, והכניס עד כה 12 מיליון דולר. “RBG” עושה מה שסרט מצוין אמור לעשות: הוא מרגש, מצחיק ומעורר מחשבה. הוא עוסק בדמות שאת שמה אנחנו מכירים רק מכותרות העיתונים ומציג אותה באור אנושי, נגיש ומעורר השראה.

החברות שלה קוראות לה קיקי, הנכדה שלה קוראת לה באבי ופרשנים ימנים שמרנים בתקשורת קוראים לה מכשפה. ביידר גינסבורג מונתה על ידי ביל קלינטון לבית המשפט העליון ב־1993, האשה השנייה בתולדות ארה”ב שמונתה לתפקיד. כעת, בגיל 85, היא עדיין אחד הקולות הכי דומיננטיים מבין תשעת חברי בית המשפט העליון. בשנים האחרונות היא זכתה למעמד שמעט שופטים אמריקאים זכו לו: היא הפכה לאייקון פמיניסטי, ולמעמד פולחני בקרב סטודנטיות למשפט ולמגדר, שהעניקו לה כינוי חדש: Notrious RBG - על שם ראשי התיבות של שמה ובפרפראזה על שמו של ראפר שהיה בוודאי גבוה ממנה פי שניים וחצי.

השופטת רות ביידר גינסבורג צילום: איי פי

זהו סרט כל־נשי: במאית, מפיקה, צלמת, עורכת, מלחינה חתומות עליו. הן מציגות את סיפורה של ביידר גינסבורג כסיפורה של אמריקה ב־85 השנים האחרונות, מנקודת המבט של המאבק הפמיניסטי, שביידר גינסבורג היתה חלק ממנו כל חייה. הסרט משתמש בכמה מפסקי הדין שכתבה ביידר גינסבורג כמעין ציר שדרכו אנחנו מקבלים שני נתיבי עלילה: המשפחתי והמקצועי. החל מילדותה להורים יהודים בברוקלין ועד ללימודי המשפטים שלה

בהארוורד בסוף שנות החמישים, בתקופה שבה מרצים למשפטים הביטו בעוינות בסטודנטיות, שלטענתם “תפסו מקום בכיתה שהיה יכול להיות שמור לסטודנט גבר”.

הסרט גם מציג את הקשר שבין המשפט והפוליטיקה. היא מונתה כשופטת פדרלית בבית הדין לערעורים על ידי הנשיא הדמוקרטי ג’ימי קרטר, שרצה להוסיף ייצוג של נשים ושחורים לבתי המשפט, וקודמה לבית המשפט העליון על ידי קלינטון (הדמוקרט). ואף שהשופטים מזוהים על פי רוב עם הנשיאים שמינו אותם, ביידר גינסבורג, בדרכה השקטה והלא מתלהמת הצליחה להתיידד עם השופט השמרן אנטונין סקאליה (שמת לפני כשנתיים), ועם הסנאטור הרפובליקני אורין האץ’, עוד קול שמרני מוביל בפוליטיקה האמריקאית, שהודה שהוא מעריץ אותה, גם בלי להסכים איתה.

מערכות המשפט והממשל באמריקה שונות מאוד מאלה שבישראל, ובכל זאת “RBG” הוא יותר מרק סרט שמלחלח את עיניהם של מתנגדי טראמפ בערגה לימים ליברליים יותר. הוא סרט שמציג דמות קטנה בגודלה אבל עם כישרון רטורי עצום, והוא מציג מודל לחיקוי מעוררת השראה. ובאופן שבו הוא מציג את חיי הנישואים שלה לבן זוגה, עו”ד מרטי גינסבורג, הסרט הזה גם מצליח להפתיע ברומנטיות שלו.