לנצח על שלום חנוך: ירון גוטפריד שובר את הפורמט הקלאסי של הקונצרט

“אני עצמי סוג של שילוב סגנונות”, אומר גוטפריד. “גדלתי בבית מוזיקלי אל תוך העולם הקלאסי, אבל הג’אז כמובן היה מאוד דומיננטי ובכלל מוזיקה מכל הסגנונות וזה מה שמאפיין אותי. לכן אני משתדל להביא את הפתיחות לאולם הקונצרטים, מה שמאפשר להביא קהלים חדשים שלא בהכרח יעשו מינוי אבל יגיעו לפרויקטים המיוחדים”.

בין השאר, גוטפריד מדבר על שילובים של מוזיקה קלאסית ומוזיקה מסרטים, פרויקט עם להקת מיומנה והקונצרט האחרון של הפילהרמונית מנגנת קלאסיקה ישראלית לציון 70 שנה למדינה שאותו ניהל מוזיקלית ועליו ניצח. ב־18.7 יתקיים במוזיאון תל אביב המופע “מכאן ועד ברזיל”, מסע מוזיקלי המוקדש לשירים ישראליים שהפכו לקלאסיקות שיצר עם תלמידיו מרימון ועם תזמורת קאמרית.

“כשעושים יצירה לתזמורת עם גיטרה חשמלית ווידיאו, זה פותח דלתות לקהל נוסף”, אומר גוטפריד. “המון תזמורות בעולם מחפשות את השילובים החדשים האלה גם בגלל האופציה להגיע לקהלים חדשים וגם כדי לרענן את התוכנית האמנותית שלהם, כי כמה אפשר לנגן את אותן 50 יצירות קבועות”.

שלום חנוך ומתי כספי. התלמידים עיבדו לתזמורת את “אגדת דשא” ו”איך זה שכוכב אחד מעז” צילום: גיא פריבס

במופע “מכאן ועד ברזיל” נכתבו העיבודים והתזמורים הסימפוניים על ידי תלמידיו של גוטפריד, והם יבוצעו על ידי תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית עם זמרים ונגנים מרימון. בין השאר יעלו במופע “שיר העמק” של נתן אלתרמן שהלחין דניאל סמבורסקי, “שיר משמר” של אלתרמן שהלחין סשה ארגוב, “איך זה שכוכב אחד מעז” שהלחין מתי כספי למילותיו של נתן זך, “אגדת דשא” של מאיר אריאל ושלום חנוך, שירים של ג’ורג גרשווין, שירים ברזילאיים ועוד. “הנקודה החשובה היא שהתלמידים כותבים לתזמורת סימפונית, דבר שלא קורה הרבה”, מדגיש גוטפריד.

גוטפריד (49) ניהל מוזיקלית עד לפני חמש שנים את תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. “ביום הראשון שלי בתזמורת דיברתי על זה שחייבים לעשות מהפכה ולהביא קהל חדש. בשנה הראשונה הוכפל מספר המנויים כי שיניתי את צורת החשיבה של איך קונצרט צריך להיות. לא בהכרח בפורמט הוותיק של פתיחה, קונצ’רטו, הפסקה וסימפוניה. זה יכול להיות בנוי אחרת כמו שילובים עם מוזיקת פולקלור ושילוב אמנים מהעולם”.

ירון גוטפריד. לשבור את הפורמט הקלאסי של קונצרט צילום: אנדרס ליה

גוטפריד אומר כי הוא מחפש מקורות השראה עממיים ואת החיבור בין אמנים שמייצגים אותם למוזיקה המוכרת.בימים אלה הוא עובד על יצירה לנגנית הקלרנית הבינלאומית שרון קם שחיה בגרמניה ופנתה אליו כדי לרענן את הקונצרטים שלה עם ג’אז. בעקבות ביקוריו התכופים בסין נוצר חיבור עם נגנית מנדולינה סינית שהזמינה ממנו קונצ’רטו עם אלמנטים סיניים.

על אף העשייה המגוונת גוטפריד עדיין מאמין בחשיבותו של פורמט הקונצרט הקלאסי הוותיק. “יש מקום להכל, זה רק עניין של איזונים. אני מעולם לא ברחתי מהיצירות הגדולות אלא פשוט שומר על תמהיל נכון. דברים חדשים ונועזים לצד יצירות המופת של בטהובן ובאך”.

זה מתאים לכל תזמורת?

“יש תזמורות שלא צריכות לעשות שום דבר חדש. למשל, הפילהרמונית של וינה שמייצגת מסורות של אלפי שנים של מוזיקה קלאסית לא צריכה לקחת את זה למקומות אחרים. אבל באותה מידה יש להבין שקהל חדש מצריך תפיסות חדשות. הכי חשוב שבסוף הכל יהיה עשוי ממש טוב. אני נגד גימיקים ובורח מזה”.

על הדעה הרווחת כי יש ירידה בכמות הקהל שמגיע לקונצרטים מגיב גוטפריד: “זה נכון שחבר’ה צעירים ממש לא מגיעים, אבל אני חושב שזה קשור ליכולת ההקשבה בגילאים מסוימים. מוזיקה קלאסית מצריכה יכולת ישיבה וקשב שקצת קשה בטירוף של המדיה היום. עיקר הבעיה זו המודעות והעובדה שאין מספיק חינוך ועשייה בתחום”.