בדיחה לא מצחיקה: הסרט "דדפול 2" לא ממריא

כדאי שתדעו שהמשפט הראשון שנאמר ב”דדפול 2” הוא ספוילר לסוף של “לוגאן”, סרט גיבורי העל המשובח מהשנה שעברה. זו פתיחה נאותה ל”דדפול 2”, הסרט החדש של הדמות שאמורה להיות הכי מצחיקה מהיקום המורחב של משפחת “אקס־מן”, כי הוא מסגיר בחמש מילים כל מה שדפוק בסרט הזה: הוא שוב ושוב מבלבל בין בדיחות ובין גסות רוח. הוא מנסה להגביה את עצמו על ידי דריכה על גבוהים ומוצלחים ממנו. והוא לא מתקרב לקרסוליים של “לוגאן”.

אני מודה, גם “דדפול” הראשון לא עינג אותי כפי שהוא עשה לצופים רבים אחרים בעולם, שהפכו את סרט הקומיקס הזה - עם סקס, אלימות ושפה גסה - ללהיט ענק. “דדפול” היה חלק ממגמה של לאות מטרנד גיבורי העל של העשור האחרון - הרצון לשבור שגרה ולהפוך את סרטי הקומיקס לקומיים יותר.

“דדפול” הקצין את המגמה שבאה לידי ביטוי גם ב”שומרי הגלקסיה” וב”אנט-מן”: קלות ראש. לא משנה שיש נבלים שרוצים להשמיד את העולם, לנו יש כוח־על חדש - היכולת להדחיק ולצחקק על המצב.

“דדפול 2”. מנסה להיות פרודיה על סרטי קומיקס צילום: איי פי

אך בעוד “דדפול” הראשון קיבל כמה נקודות זכות על מקוריות וחלוציות - הטון שלו והצלחת הסרט בהחלט יצרו שורה מהירה של חיקויים - הסרט השני פשוט מלקט את אותם חומרי גלם ומחמם אותם מחדש, עם המון חומרים מלאכותיים לחיזוק הטעם.

אחרי שאת הסרט הראשון ביים האלמוני טים מילר, סרט ההמשך הופקד בידיו של במאי אקשן קצת מנוסה יותר, דיוויד ליץ’, השותף לבימוי “ג’ון וויק” ומי שביים לפני שנה את “פצצה אטומית”, אחד מסרטי הפעולה שהכי חיבבתי ב־2017. כן, ליץ’ (יחד עם הצלם הישראלי הקבוע שלו יונתן סלע) מביים כמה סצנות אקשן חביבות. וכן, ריאן ריינולדס ושות’ כתבו כמה בדיחות לא רעות. אבל באופן אלכימי המפגש בין שני היסודות האלה לא מעצים אותם, אלא דווקא מחליש. מתברר שהומור מסוגל להכניע אקשן עד כדי ביטול. אלה בדיחות של מערכון לא של סרט.

“דדפול 2” מנסה להיות מעין פרודיה על סרטי גיבורי־על. זה סרט קומיקס שצוחק על סרטי קומיקס, קצת כמו הפרודיות של מל ברוקס ושלישיית צוקר-צוקר-אברהמס. אבל הסרט כל הזמן נכשל. ההומור העצמי גורם לנו לזלזל בצדק בכל הניסיונות ליצור דרמה שגם תהיה מעוררת הזדהות. שוב ושוב “דדפול 2” מעדיף את הדאחקה הרגעית והמתנדפת על פני העלילה המקורית שמותירה רושם מתמשך ומעורר הזדהות.