הצגת ילדים חדשה על קלאסיקה ישנה - הנסיך הקטן: “שיעור על אהבה וייחודיות"

מי שיזם ומימן את הפרויקט הוא יהודה זיסאפל, יזם ההייטק ומייסד קבוצת רד בינת, תומך ותיק באמנות ומוזיקה. “יהודה הלחין שירים מתוך הנסיך הקטן ופנה לאיציק ג’ולי (המנהל האמנותי של פסטיבל ישראל - מנ”ש) ששידך אותו אליי מתוך אינטואיציה שיכול לצאת מזה פרויקט מעניין”, מספר לוי ל”כלכליסט”. “נחתה עליי הצעה מעניינת, והרעיון הראשון שלי היה לנסות לשכנע את יהודה לגלם את הנסיך הקטן בעצמו, כי אני חושב שיש פוטנציאל דרמטי אדיר כשאדם כל כך מנוסה ועוצמתי כמוהו מביע עניין בשאלות קיומיות של ילד חסר גיל”.

החזרות להצגה “הנסיך הקטן". לדבר לילדים בלי להיות ילדותי צילום: צביקה טישלר

זיסאפל, כצפוי, סירב להצעה המקורית, אך צוות היוצרים שנבחר מורכב משמות איכותיים ומקצועיים שלוי מכנה אותם ‘סופר גרופ’, בהם בתו של יהודה, הזמרת והשחקנית כרמי זיסאפל שמגלמת את הנסיך, ודורון תבורי שמגלם את הטייס. על ההפקה המוזיקלית אחראי בעלה של זיסאפל ערן וייץ בהשתתפות המוזיקאים מיקי ורשאי, קרן טפרברג ואוהד בן אבי. מבחינת עיצוב הבמה, בדמיונו ראה לוי חול וחיפוש מהיר בגוגל הוביל אותו לאמנית החול הבינלאומית אילנה יהב שאחראית על הפן העיצובי. “יהודה רצה שיהיו הקרנות וידיאו בהצגה ואני פחות מתחבר לזה”, מספר לוי. “להביא את אילנה נראה לי נכון כי זו הקרנה אנלוגית תוך כדי יצירה ולא משהו שמוקלט מראש, וכמובן שהחול עם כל הטמפורליות שלו והקשר למדבר שבספר מאוד התאים. אילנה יוצרת בזמן אמת על השולחן חול בעיקר כשיש שירים ברקע”.

לוי (43) הוא בנם של הפרופסור לתיאטרון שמעון לוי והמתרגמת דפנה לוי. הוא מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו בטבעון, שם גם היה ממקימי התיכון האנתרופוסופי ומייסד פסטיבל שייח אבריק. בין עבודותיו הקודמות “סדאם חוסיין”, “רפול והים” ו”נפילים”. זוהי יצירתו הראשונה של לוי לילדים. על “הנסיך הקטן” הוא אומר: “זוהי אלגוריה מטאפיזית יפה המתארת את מסע הנשמה מאיזה עולם רוחני דרך מסע פלנטרי עד שהיא מגיעה לכדור הארץ, לומדת שיעור על אהבה וייחודיות, ובשעה שלמדה היא יכולה לחזור למקורה. האתגר הוא להלביש סוג של נרטיב רוחני באופן כזה שילדים יכולים לספוג אותו בנחת וגם ליהנות. לדאוג שזה יהיה מעניין ולא קיטשי, מרגש אך לא סנטימנטלי, ידידותי לילד מבלי להתיילד. מבחינתי אלה תהליכים חדשים של למידה”.

זיספאל, שכאמור גם הלחין שירים בהצגה, מוסיף: “אני מלחין כבר הרבה שנים, ואחד הדברים שמרתקים אותי הוא החיבור של המוזיקה עם הסיפור, עם המילים שמקבל עוצמות סינרגטיות, אחד מחזק את השני. בטקסט של הנסיך הקטן יש שירה ופתאום השירים הופיעו לי מתוך הספר, אז כתבתי את המילים ואת המוזיקה. אחרי שסיימנו, הרגשנו שאלה לא מספיקים בפני עצמם, וחשבנו על צורות נוספות לעשות את זה. חזרנו לסיפור והתחברנו ליונתן שלקח את זה לבימוי הצגה”.

יונתן לוי. “האתגר הוא להלביש סוג של נרטיב רוחני שגם ילדים יוכלו לספוג” צילום: צביקה טישלר

מקדש חילוני

לוי מודע לכך שיש לו סגנון ייחודי אבל לא יודע בדיוק איך להגדיר אותו. “לא הייתי קורא לזה פרינג’. זה קשור למה שאני מחפש בתיאטרון. תיאטרון מקורו בדת, היו מקומות שבהם דרכו היו מנגישים את האלים ועבר הרבה זמן מאז, אבל אפשר להגיד שההבנה שתיאטרון יכול לשמש סוג של מקדש חילוני לכוחות רוחניים מודרניים עומדת בבסיס העבודה שלי.

“יכולים להיות המון השלכות ויישומים אמנותיים שונים, אבל זה מתווה משהו בדרך שבה אני תופס במה ואת המפגש בין במה לקהל”.

השנה נוצרה התעניינות ביצירתו של לוי גם מעבר לים. לאחרונה הוא חזר מפסטיבל בניו יורק שם עלתה הפקתו “סדאם חוסיין” בהשתתפות ארבעה שחקנים אמריקאים. בנוסף, הוא עתיד לביים בשנה הבאה אופרה מקורית פרי עטו בפסטיבל המוזיקה אקס אן פרובנס בצרפת, הפקה שתרוץ בהמשך ברחבי אירופה.

אופרה ציונית

הרעיון נולד כאשר לוי חיפש מקורות להשלמת הכנסה ופנה ליזם החברתי עלי ברוק בהצעה שיתמוך בו בכתיבת ספר.

“הרעיון של עלי הוא להקים מחדש את המדינה, לחזור לבסיס האידיאליסטי והיוזם של הציונות ממקום של יצירת דיאלוג, אז הצעתי לו שאכתוב ספר שיטלטל את תודעתו הפוליטית של כל מי שיקרא בו”.

הספר “עורו אחים” נמצא בימים אלה בשלבים אחרונים לפני יציאתו ואף עתיד להפוך לאופרה בינלאומית במהלך 2019. כל זה קרה כאשר המלחין אדם מאור סיפר ללוי על אפשרות להציע אופרה לאירופה בעקבות סדנת Enoa המקדמת יוצרי אופרה צעירים. לוי סיפר לו על הרומן שכתב ומאור פסק “זה הסיפור. הספר זכה לאהדה ותמיכה מבתי אופרה שונים שתומכים בפרויקט, הליברית נכתבת בימים אלה וכן המוזיקה”.