מי הוא מוריץ סטפנר, מהמעצבים החזותיים המובילים בעולם?
מכפר קטן בגרמניה מוביל מוריץ סטפנר, מהמעצבים החזותיים המובילים בעולם, תחום חדשני המסייע לתאגידי ענק כמו גוגל, סקייפ, פיפ"א וה־OECD להמחיש לגולשים מידע ולסייע להם למצוא אותו במאגרים הענקיים שלהם
"אני מנסה למצוא אמת ויופי במאגרי מידע גדולים”, אומר מעצב הוויזואליה הגרמני מוריץ סטפנר (Moritz Stefaner). “זוהי אמנם הגדרת תפקיד שנתתי לעצמי והיא מעט קיטשית, אבל זהו העניין המרכזי בעבודה שלי”.
סטפנר (41) הוא אחד מהמעצבים המובילים בעולם בתחום של ויזואליזציה (data visualization) שנמצא עדיין בתחילת דרכו אבל הולך ומתפתח במהירות. “אני מנסה להתמודד באופן ויזואלי עם מידע מורכב, למצוא צורות ופורמטים כדי שאנשים יוכלו לנווט את דרכם בין כל המידע הקיים. אבל המטרה היא לא ללכת ישירות לשורה התחתונה, אלא לייצג באמצעות הוויזואליה את כל האספקטים האפשריים”.
לישראל הגיע סטפנר בפעם הראשונה בחודש שעבר להשתתף בכנס ISVIS של מכללת שנקר ואוניברסיטת חיפה שהתקיים זו השנה הרביעית. בכנס שהיה מיועד הן לקהלים מקצועיים והן לסטודנטים, דיבר סטפנר על התחום הייחודי בו הוא עוסק ונתן דוגמאות לפרויקטים גדולים עליהם עבד בשנים האחרונות.
איך הגעת לעסוק בתחום החדשני?
“הרקע המקורי שלי הוא בעיצוב אתרים”, הוא מספר, “התמחיתי בעיקר בעיצוב אתרים בתחום הבידור. אבל כבר ב־2003 התחילה לעניין אותי הדרך בה אנחנו מעבירים מידע. התחלתי ללמוד פסיכולוגיה קוגניטיבית ואז צללתי לתוך כמה תחומים שונים, ביניהם עיבוד מידע, בלשנות, קרטוגרפיה, עיצוב מדיה דיגיטלית ועוד”.
מזה עשר שנים מפעיל סטפנר עסק עצמאי, בו הוא עובד ברחבי העולם על פרויקטים שונים, בעזרת צוות קטן של 10-5 עובדים.
מוריץ סטפנר. “אני מנסה למצוא אמת ויופי במאגרי מידע גדולים" צילום: עמית שעל בין הלקוחות שלו בשנים האחרונות אפשר למצוא את החברות המובילות בעולם, מגוגל דרך סקייפ ועד FIFA. הוא יצר פרויקטים עבור ה־OECD, רשות הרכבות הגרמנית וגם זכה בפרסים שונים בתחום.
במקביל לתחום המסחרי הוצגו עבודותיו גם בביאנלה לאדריכלות בוונציה והוא מפעיל פודקאסט דו־שבועי בשם Data Stories העוסק בתחום הוויזואליזציה. “אני חי בכפר קטן בגרמניה”, הוא מספר, “וזה אחד היתרונות של העבודה שלי. אני עובד בכל העולם אבל הכל נעשה באופן דיגיטלי. אני מבקר את הלקוחות שלי מדי פעם אבל כלי העבודה המרכזי שלי הוא המחשב. זה משהו שאי אפשר היה לעשות אפילו לפני 10 שנים”.
באיזה מובנים שונה ויזואליזציה מאינפוגרפיקה?
“זו דיסיפלינה שונה. אינפוגרפיקה יוצרת דיאגרמות של נתונים. כל התחום של ניתוח מידע ושל ויזואליזציה מתאפשר רק כי יש לנו את הטכנולוגיות, כי באמצעות המחשב אנחנו יכולים לחקור תבניות ובעזרתן ללמוד משהו חדש. מה שאני עושה הוא בעצם לייצר תבנית ולמצוא ויזואליה שמבליטה את החלקים המעניינים בה. אני אוהב להשוות את זה לצילום טיולים למשל. אני לא מראה את כל המקומות שביקרתי בהם, רק את המיטב. כמו סיור מודרך. כשאתה ‘זורק’ אנשים לתוך מאגר מידע, הם הולכים לאיבוד. הם לא יודעים מה לחפש או בכלל מה מעניין אותם. אז אני מנסה לייצר מכל זה משהו תבניתי שמציג נתונים אבל עדיין מעניין”.
”פרח הניווט" של ה־OECD. עיצוב ידידותי לחיפוש נתונים כדוגמה לעיצוב שעובד מציג סטפנר פרויקט שיצר עבור ה־OECD שמשווה איכות חיים ב־40 מדינות שונות, ונקרא “OECD Better Life Index”. “אנחנו מכירים מדדים כאלה אבל ברוב המקרים נקבל את אותם מדדים לפיהם בודקים איכות חיים, כמו בריאות, חינוך, הכנסה ועוד. אבל היום לכל אחד יש תחומים שמעניינים אותו, זה כבר לא עכשווי לבצע מדידות כאלה. במקרה הזה המשתמש יכול לבחור את הקריטריונים שלו להשוואה, אם מעניינת אותו הבריאות או אולי הבטיחות או כמה מדדים יחד”.
סטפנר מספר כי הוא קיבל מהארגון אינדקס עצום שכלל המון ספרים והמון טבלאות. “עיצבנו את המידע בצורת פרחים כאשר כל עלה מייצג תחום אחר. כל אחד יכול להשוות בין אלו מדינות שהוא רוצה, באילו תחומים שרלבנטיים עבורו באופן אישי. הפרח היה כל כך מוצלח כך שהוא הפך לאייקון של הארגון וחלק מהשפה המיתוגית שלהם, וכמובן שהנתונים מתעדכנים כל פעם”.
חיפוש של אפרסק וצ’יה
בין הפרויקטים המדוברים הנוספים שיצר סטפנר נמצא “The Rhythm of Food“ שיצר עבור מעבדת החדשנות של גוגל, בו הוא ממפה מאות סוגים של מזונות על פי תדירות החיפוש שלהם בגוגל לאורך השנה במקומות שונים בעולם.
כך ניתן היה לגלות כי את האפרסק מגגלים אנשים במדינות הצפוניות בעיקר בדצמבר וינואר, וכי זרעי צ’יה פופלאריים לאורך כל השנה כמעט באותה המידה. אפשרויות החיפוש וההתאמה הן כמעט אינסופיות.
עיצובים של סטפנר למאגרי מידע של ה־OECD. המטרה היא לא רק להציג מידע אלא גם לשפר את המצב הקיים
 | |||
“אם אני רוצה לעצב משהו מוצלח אני צריך לעבוד עם המידע כולו מההתחלה”, אומר סטפנר. “באופן מופשט יכולים להיות הרבה רעיונות טובים אבל חייבים לראות איך הם עובדים עם הנתונים עצמם. העיצוב תמיד מתחיל עם דימויים שונים — מעגלים, עצים, ובדיקה אילו מאפיינים חוזרים ומופיעים במאגר”.
עד כמה העבודה האנושית פה היא משמעותית אל מול עבודת המחשב?
“כמעצב ויזואליזציה צריך ידע טכנולוגי טוב. צריך להבין סטטיסטיקה, להיות בקיא בתוכנות ולדעת איך להפעיל ולשנות את האלגוריתמים כדי להכניס את הזווית האישית שלך. כל זה בכדי לא להפוך להיות עבד של הטכנולוגיה, לא להפוך להיות נשלט על ידי המחשב אלא להחליט אתה על הכיוון לפי הדברים שאתה יודע שהם נכונים ומעניינים. כן יש נוכחות יצירתית של המחשב לארגון שנעשה לפני וחוסך לנו הרבה זמן, כמו למשל ארגון של אלפי תמונות. זה תחום די צעיר ואנחנו עדיין כולנו בודקים איך הוא עובד”.
סטפנר חש מבהיר כי כולנו עדיין מתמודדים עם ההשפעות של המהפכה הטכנולוגית, ועדיין יש הרבה קשיים לנווט בתוך העולם הדיגיטלי העמוס. “אני חושב שהוויזואליזציה שעובדת באמצעות אלגוריתמים ממוחשבים יכולה לעזור לנו להבין הרבה מידע. עכשיו אנחנו גם נכנסים לתוך השלב הבא, איך הוויזואליזציה יכולה לעזור לנו לשפר את המצב הקיים. אנשים שצריכים לקבל החלטות משמעותיות יכולים להיות הרבה יותר אפקטיביים אם רק היו להם הכלים המותאמים, וזה מה שאנחנו מנסים ליצור”, מסכם סטפנר.
