מרק קעקועים: מה מתבשל בבית קנדינוף?

“קניית אמנות אצלנו נעשית באופן אמוציונלי יותר מבגלריות”, אומרת אריאנה פוראנצ’י, האוצרת הראשית ומבעלי בית קנדינוף ביפו. “כל מה שעל הקירות אצלנו עומד למכירה, אבל אנשים בדרך כלל לא באים לכאן במטרה לקנות. הם קופצים כחלק מטיול ביפו, אולי לאכול או לשתות איזה דרינק, רואים עבודה ומתאהבים בה. הכל נעשה באופן יותר רגשי”.

זה שנה מפעילה פוראנצ’י את בית קנדינוף יחד עם שלושה שותפים נוספים - בן זוגה אמיר ארליך, ליאור סדן ונדב רפופורט. הבית עצמו הוא מבנה בן יותר מ־100 שנה בעיר העתיקה ביפו, שבשנים האחרונות שכנה בו מסעדתו של ניר צוק. את המקום החליטו הארבעה להפוך למתחם תרבות, אמנות וקולינריה.

אמני קעקוע בפעולה

בשנה הראשונה איישו את החללים השונים בו חדרי סטודיו של אמנים ישראלים בתוכניות רזידנסי לצד מסעדה ובר. אבל בחודשים האחרונים החליטו השותפים לעשות במקום כמה שינויים משמעותיים. “אחד הצעדים המרכזיים היה להפריד את המסעדה והבר מחללי האמנות, מבחינה קונספטואלית, כי פיזית הם כן ‘מתערבבים’ אחד בשני, ודווקא כן לשים פוקוס על הבר והמסעדה”, אומרת פוראנצ’י. “יש בה תפריט חדש שבנה השף יוגב ירוס ואנחנו כן רוצים שאנשים יבואו גם בשביל המסעדה עצמה, שהחוויה הקולינרית תהיה מלאה יותר. גם את המודל האמנותי שינינו. רצינו מקום שאנשים יוכלו לנהל בו יחסים אינטימיים עם העבודות, שיוכלו לראות אמנים גם במהלך תהליך היצירה. אנחנו מתייחסים לשני הקצוות מאד ברצינות — זו לא מסעדה שמציגה אמנות ולא גלריה שמגישה אוכל. זו גם מסעדה שעושה אוכל טוב וגם מקום שמציג אמנות ברמה גבוהה”.

האוצרת של בית קנדינוף, אריאנה פוראנצ’י צילום: אוראל כהן

פוראנצ’י (28) היא אמריקאית שחיה חצי מחייה באיטליה ונשמה אמנות מיום היוולדה. אביה הוא אחד מאספני האמנות העכשווית המובילים בפירנצה שם הוא גם מחזיק גלריה לאמנות, ואמה היסטוריונית של האמנות. היא למדה אמנות בארה”ב וכיום האוצרת האחראית על כל התוכן האמנותי בבית קנדינוף. אחד הפרויקטים המעניינים והשונים שמתקיימים במקום הוא סטודיו בינלאומי למקעקעים מהעולם שמגיעים לישראל לכמה שבועות, כשהמטרה היא שהקהל הישראלי יוכל לבוא ולהתקעקע על ידי בעלי המקצוע המובילים בעולם. “הרעיון להקדיש חלק מהמקום לאמנות הקעקועים היה עוד לפני שפתחנו את המקום”, אומרת פוראנצ’י, “אז פנתה אלינו רביד גבריאל שהביאה את הרעיון לארח אמנים מחו”ל. תמיד נמצאים פה במקביל לפחות שני אמנים שונים”.

מנות בבית קנדידוף צילום: אנטולי מיכאלו

צילום: אנטולי מיכאלו

יצירות עם כימיקלים

לצד הסטודיו לקעקועים יפעלו במקום עוד מספר חללים המוקדשים לאמנות. “חדר אחד ממשיך להיות מוקדש לתוכניות שהות של אמנים צעירים בשיתוף פעולה עם מכללת שנקר”, מסבירה פוראנצ’י. “בכל חודש יתארחו במקום שני בוגרים שיפתחו מעין חנות זמנית. הם יהיו כל ערב במקום ויעבדו תוך כדי כך שהקהל יוכל להיכנס ולראות את תהליך העבודה. במקביל הם ייצרו עבודות שאפשר למכור”.

הראשונים שכבר עובדים עכשיו הם דימה קורמה ואנדריי מיסינג שהתחילו את דרכם כאמני רחוב. “הם יציירו על קירות החדר ויציעו למכירה הדפסים, תיקים ועוד”, מספרת פוראנצ’י. “בחלל הגלריה רצינו לשמור על אמנות גבוהה וכרגע מציג בה האמן יונתן גולדמן. בנוסף, יש חלל סטודיו שכרגע עובדת בו אלכס גאנרסון שמשלבת בעבודות שלה כימיקלים שונים. יש גם שיעור שאני מעבירה כל שבוע לאנשים שרוצים ללמוד לצייר. לא חייבים כל ניסיון. הוא נקרא ‘Drink & Draw’ ותוך כדי שיעור אנחנו שותים כמובן. זה אירוע שהופך כל פעם למסיבה גדולה”.