ההצגה "הפרקליט": סוס אחד נכנס לחאן
המחזאית דניאל כהן לוי הופכת סוס לפרקליט בשירות החוק והצדק האנושיים, בהשראת סיפור של קפקא
כשהבמאית והמחזאית דניאל כהן לוי קראה את סיפורו הקצרצר של קפקא “הפרקליט החדש”, על סוסו של אלכסנדר מוקדון שהפך להיות עורך דין במשרד המשפטים, היא לא נשארה אדישה.
“קראתי את זה ושאלתי את עצמי האם יכול להיות שקראתי עכשיו סיפור על סוס”, מספרת כהן לוי. “זה היה כתוב באופן כל כך אלגנטי ולא מתאמץ, כולל הפסקה שמתארת סוס עולה במדרגות בית המשפט. היה בזה משהו משחרר. זה גרם לי להבין שאני בעצם יכולה לכתוב על כל מה שאני רוצה”.
אט אט נרקם בראשה מחזה בהשראת סיפורו של קפקא שאותו הגישה בעילום שם לתוכנית מחזאות מקורית של מפעל הפיס. “כשהגיע הטלפון שבישר על קבלת המלגה, הרגשתי שזכיתי בפיס”, היא נזכרת.
המחזאית והבמאית דניאל כהן לוי צילום: רוני גרוס המחזה עבר גלגולים רבים עד לשלב הסופי בליווי דרמטורגי של הבמאי יגאל זקס. הוא יעלה החל ממחר בתיאטרון החאן תחת השם “הפרקליט”, בבימויה של כהן לוי ובהשתתפות אריה צ’רנר, נטלי אליעזרוב, דודו בן זאב, כרמית מסילתי קפלן, יוסי עיני ועוד.
תמצית העלילה: סוסו המיתולוגי של אלכסנדר מוקדון שהופך לפרקליט במשרד המשפטים, מגיע לילה אחד לפונדק ומבקש מקום ללון. הדבר מעורר בדיירי הפונדק סקרנות, פחדים ופוטנציאל לדברים שהם רוצים להיות. הסוס לוקח על עצמו להגן על מערכת החוק והמשפט האנושית, וכשפורצת מלחמה הוא נאלץ לבחור בין החוק לצדק.
“הוא כל הזמן מנסה למצוא את המתח הנכון בין הפרא לאנושי, וזה בעצם מחזה על מה זה להיות בני אדם. על הבחירות שאנחנו עושים בתור בני אדם”, אומרת כהן לוי. “במידה מסוימת זה מחזה מוסר שמעלה שאלות ולא נותן תשובות”.
ההצגה “הפרקליט”. מתח בין פראי לאנושי צילום: ז'ראר אלון כהן לוי (33) היא ילידת תל אביב ובת לאיש תיאטרון וחינוך וציירת (דוד ומאיה כהן לוי), בוגרת תיכון לאמנויות תלמה ילין, ובעלת תואר ראשון בבימוי בסמינר הקיבוצים ותואר שני בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב. עבודות שכתבה וביימה עלו לבמות בתמונע, בפסטיבל עכו ועוד. זו עבודת הבימוי הראשונה שלה בתיאטרון רפרטוארי, והיא לוותה בלא מעט חששות.
“מצד אחד, הגעתי מאוד מוכנה, אבל מצד שני, רק עם הניסיון שיש לי ולא יותר מזה. השחקנים הביאו עולם שלם לטקסט שאפילו לא יכולתי לדמיין. אני לומדת המון מכל האנשים המוכשרים שאני בת־מזל לעבוד איתם”.
איך המחזה מתחבר מבחינתך לישראל בשנת 2018?
“המחזה מתרחש בזמן אחר ובמקום אחר לא ידוע, יש בו אלמנט פוסט־אפוקליפטי. הגעתי לתהליך העבודה עם שאלות שמעסיקות אותי מאוד בישראל על הזהות האנושית ואיך בתוך מצבים גדולים של כאוס אנחנו מצליחים עדיין להיות בני אדם. כשאני מביימת או מתעסקת בטקסטים, אני מרגישה שבכל אחת מהדמויות צריך לעצור לרגע ולשאול האם ככה אנחנו רוצים לחיות”.
