נרקוד, נשכח: ריקוד ספונטני

כשמגיעים לשאלה הבלתי נמנעת על הגיל במקצוע שבנוי על יכולת גופנית, הכוריאוגרף והרקדן ג’וליאן המילטון מתגונן בהומור “הריקוד שלי הרבה יותר טוב מלפני 20 שנה. אני בן 64 ולא מנסה להיות בגיל אחר. כשהייתי בן 24 גיליתי שאני רוקד אחרת מבגיל 19 ובגיל 40 גיליתי שאני רוקד אחרת מבגיל 24. הגוף שלי כל הזמן משתנה וזה לא ביג דיל עבורי, אני רגיל לזה ולא מייחס לזה משמעות”.

המילטון נולד וגדל באנגליה וכיום מתגורר בספרד. בארבעים שנות הקריירה שלו עד כה, יצר ורקד מאות עבודות מחול ברחבי העולם, חלקן יצירות סולו. הוא מנהל להקת המחול Allen’s Line ובסוף השבוע הקרוב (15-16.3) ניתן יהיה לצפות בבכורה עולמית של יצירתו החדשה”The Light from Beneath Reaches ”בפסטיבל המחול “ארנבת מרץ” שיתקיים בשני סופי השבוע הקרובים במרכז כלים בבת ים.

המופע הוא טריו לשני רקדנים, המילטון ומיה קרול, ומוזיקאי שיוצר מוזיקה חיה על הבמה - רוי קרול. 60 דקות המורכבות מרצף של מצבים וסצנות. “זה לא נרטיב מובנה אבל אלה כמה אירועים מתמשכים של קטעי סיפורים קצרים שמתקבצים למניפסט באמצעות ריקוד, מוזיקה, קול וטקסט. הטקסט המדובר לא נכתב לפני אלא נעשה ונאמר במהלך היצירה עצמה, אבל רוח העבודה היא מה שעשינו בחדר החזרות. הסאונד לא מוקלט מראש והמוזיקאי מקבל החלטות בזמן המופע באילו קטעים להשתמש ובאיזה סדר”.

ג’וליאן המילטון ומיה קרול רוקדים. “כל מופע שונה מקודמו” צילום: patrick beelaert

“אני מאלתר כי זו הדרך שלי ליצור עבודות”, הוא מסביר. “אימפרוביזציה היא משהו שכל יוצר עושה. ברגע שהוא מקבע את האימפרוביזציה שלו הוא בורא את היצירה. אני מאלתר את עבודותיי לאורך כל הדרך, אני יוצר בכל ערב עבודה וכל מופע שונה מקודמו, מי שיגיע אליו ערב אחרי ערב יראה מופע אחר של אותה יצירה”.

כדי להסביר למה הוא מתכוון מדמה המילטון את היצירה למסיבת יום הולדת. “אם בשנה שעברה היתה לך מסיבת יום הולדת ובשנה הבאה תהיה לך מסיבת יום הולדת זו תהיה מסיבה שונה אבל עדיין תהיה מסיבת יום ההולדת שלך. זה אותו נושא, אותה כותרת אותה אווירה ואותו טעם שאנחנו שומרים ולכן אנחנו עושים את אותה יצירה, אבל האופן שבו האלמנטים שלה יתחברו והסידור שלהם על הבמה ישתנה מדי ערב”.

המוזיקה היא אלמנט משמעותי עבורו ביצירה. “הדרך שבה אתה מאזין למוזיקה כשאתה זז שונה לחלוטין מהדרך שבה את מקשיב לה כשאתה יושב או עומד, כי אתה חושב בדרך אחרת. זה דומה לכך שיש מורים שאוהבים לשבת ולתת הרצאה ויש כאלה שמסתובבים בכיתה בין התלמידים”.

המילטון החל דרכו בתיאטרון והמעבר לתנועה היה מקרי, אך השורשים התיאטרליים באים לידי ביטוי הן בשיטת עבודתו והן באופן בו הוא מתייחס לכל יצירותיו.

לדבריו, ההשראה שלו מגיעה ברובה מהספרות האנגלית עליה גדל. בשנת 1974 השתתף בקיימברידג’ בהצגה “הסערה” מאת שייקספיר בתפקיד שהצריך כישורי תנועה טובים. הכוריאוגרפית שעבדה אתו זיהתה כישרון יוצא דופן והציעה לו להצטרף ללהקתה. בהמשך עבר ללהקת המחול המודרני של לונדון, לבית הספר של מרתה גרהם ומשם יצא לדרך עצמאית. בנוסף הוא כותב שירה שבאה לידי ביטוי גם בחלק מהיצירות שלו.

“אני תמיד מתייחס לעבודות המחול שלי כפיסות תיאטרון, גם אם אין בהן טקסט בכלל. אני לא משתמש במונח תיאטרון-מחול כי אני לא מעוניין בכותרות מפוצצות לעבודותיי אבל הריקוד זו העבודה המזוקקת שאני מתמחה בה”.