נינה אנניאשווילי: הברבור לא גווע
בגיל 54 אנניאשווילי, מנהלת הבלט הגיאורגי שהוכתרה לאחת מ־12 הבלרינות הטובות בכל הזמנים, תופיע בישראל עם פרשנותה ל”הברבור הגווע”, היצירה שבזכותה החלה לרקוד
כשהפרימה בלרינה הגיאורגית נינה אנניאשווילי היתה בת 6, היא התקררה וחלתה לעתים קרובות. רופאת הילדים אמרה לאמה שספורט על הקרח ייטיב עם בריאותה, והיא רשמה אותה לחוג החלקה על הקרח. בגיל 10 היא כבר היתה אלופת גיאורגיה, ובאותה שנה עברה לרקוד בלט. “אני זוכרת שהגיעה אלינו לאימונים איזו בלרינה מקומית, ואמא שלי הכינה לי חצאית טוטו ורקדתי על הקרח את הבלט ‘הברבור הגווע’. הרגשתי שמשהו קסום עובר עליי. היא דיברה עם ההורים שלי שכדאי להעביר אותי לבלט וכך היה”, מספרת אנניאשווילי בראיון ל”כלכליסט” לרגל הגעתה לארץ.
מאז הפכה אנניאשווילי (54) לכוכבת בינלאומית. היא היתה הסולנית הראשית של בלט הבולשוי ורקדה עם הלהקות המובילות בעולם, בהן הבלט המלכותי של אנגליה, הבלט המלכותי של דנמרק ותיאטרון המחול האמריקאי American Ballet. אנניאשווילי היא הרקדנית הסובייטית הראשונה שרקדה עם הניו יורק סיטי בלט. “אחת מ־12 הבלרינות הטובות בכל הזמנים”, הכתיר אותה “הדיילי טלגרף” של לונדון.
נינה אנניאשווילי, מנהלת הבלט הגיאורגי צילום: Mamuka Kikalishvili ב־2004 קרא לה נשיא גיאורגיה מיכאיל סקאשווילי לנהל את הבלט הלאומי של גיאורגיה שנקלע לקשיים. “זו היתה תקופה איומה בטיביליסי ואף שהייתי מאוד עסוקה, לא יכולתי לסרב”, היא מספרת. “אמרתי לנשיא שאני מוכנה לנסות בתנאי שתהיה תמיכה חזקה מהמדינה. אנשים בתקופה ההיא לא יכלו להגיע לתיאטרון כי לא היה להם כסף לתחבורה. הוא הבטיח שיסייע וכך היה”.
אנניאשווילי ולהקתה, השוכנת בבית האופרה של טיביליסי, יגיעו לישראל ב־21 בפברואר לשבוע הופעות במסגרת עונת המחול של היכל אמנויות הבמה הרצליה, ויופיעו גם בירושלים, באר שבע וחיפה. 26 רקדנים ירקדו יצירות ממגוון הרפרטואר של הלהקה, בהן “טקס זעיר” של וולרסקי למוזיקה של מוצרט ושופן, “סגאלובלי” מאת כוריאוגרף הבית יורי פוסוקוב למוזיקה עממית גרוזינית ו”6 מחולות” מאת יירי קיליאן למוזיקה של מוצרט. זו גם תהיה הזדמנות לקהל הישראלי לצפות באנניאשווילי רוקדת שוב את “הברבור הגווע”. “הריקוד הזה הפך להיות הסמל המסחרי שלי. הוא משהו מיוחד עבורי”, היא מספרת. “כל בלרינה זוכה לרקוד את הסולו הזה ולכל אחת אינטרפרטציה משלה. גם לי יש האינטרפרטציה שלי, ואני אראה אותה בישראל”.
הדרך של נינה אנניאשווילי לצאת לרקוד מחוץ לברית המועצות באמצע שנות ה־80 לא היתה קלה. כשהכוריאוגרף הדני פרנק אנדרסון, שהכיר את בעלה, שמע שאנניאשווילי יכולה לצאת לרקוד כאמן אורח הוא מיד קישר אותה ללהקות המובילות בעולם. “במבט לאחור על הקריירה שלי זו היתה החלטה פנטסטית ששינתה את חיי”, מספרת אנניאשווילי, “עד אז קיבלתי הזמנות להופיע בכל העולם אבל נאלצתי בהתאם לחוקי המדינה לבקש רשות לצאת וכל פעם שביקשתי נעניתי בסירוב. כשהחלה הפרסטרויקה (תוכנית ה’בנייה מחדש’ שהנהיג מיכאיל גורבצ’וב - מנ”ש) קיבלתי דרכון נוסף כדי שאוכל להופיע מחוץ לרוסיה ואז התחלתי להסתובב בעולם”.
נינה אנניאשווילי ב”הברבור הגווע”. “הריקוד הזה הפך לסמל המסחרי שלי. הוא מיוחד עבורי” צילום: Mamuka Kikalishvili
דור חדש של רקדנים
כבר 14 שנה שהיא המנהלת האמנותית, הכוריאוגרפית והסולנית הראשית של הבלט הלאומי של גאורגיה ומכשירה בעצמה דור חדש של רקדנים בבית הספר הצמוד לו. “בלט קלאסי זורם בדמי והיו לי המורים הטובים בעולם בבולשוי, ואני מנסה להעביר לרקדנים שלי את כל מה למדתי במוסקבה. יחד עם זאת הזמנים השתנו והיום צעירים יכולים ללמוד ולנסות מגוון סגנונות, ולא רק בלט קלאסי, וזה נפלא.
“יש לנו רפרטואר מגוון ורקדנים זרים שמגיעים לרקוד אצלנו. הלהקה שלנו בבסיס היא קלאסית אבל אני כל פעם מופתעת איך שהצעירים זזים ואנחנו עושים היום הכל - קלאסי, מודרני ומסורתי”.
לחיי הענבים הגאורגים
על היכולת לרקוד בגיל 54 היא אומרת “זה קשה, אבל אני ממשיכה לעבוד פיזית ולעבוד על עצמי. בימים אלה אני מאוד עסוקה ואין לי מספיק זמן להתאמן וזו באמת בעיה, אבל מבחינות אחרות להמשיך לרקוד בגילי זה אכן קשה אבל בהחלט אפשרי. הסוד הוא עבודה קשה בלי הפסקה. נכון שהגוף הוא לא מה שהיה פעם, אבל כשאני מתאמנת הוא עובד כמו שצריך”.
לצד העיסוק במחול הקימו אנניאשווילי ובעלה (לשעבר שר בממשלת גיאורגיה) את מותג היין הבינלאומי “Nina Ananiashvili and the Wine Art”, במטרה להפיץ את היין הגאורגי וטעמם המעודן של הענבים הגדלים על אדמתה לכמה שיותר אנשים.לבני הזוג יש 890 דונם של כרמים עם 8 זנים שונים של ענבים תחת הסלוגן “wine making like an art”.
“זה התחיל כשבעלי אמר שהוא רוצה שבגאורגיה יהיה יין טוב, אז התחלנו לאסוף ענבים מסוגים שונים במדינה”, מספרת אנניאשווילי על התחביב, “ואחרי 7 שנים התחלנו לייצר יין טוב מסוגים שונים. אני עצמי לא ייננית אבל יש לנו מומחים שזו העבודה שלהם”.
