טיפול השורש של הג’ינג’ר

בעברית נקרא שורש התבלין הפופולרי - זַנְגְּבִיל, והוא מוזכר כבר בימי הגמרא כתבלין יקר ערך.את שמו הלועזי הפופולרי, ג’ינג’ר, קיבל מגלגול שמו ההודי שפירושו “גוף בעל קרן” על שום צורתו הייחודית.

הקדמונים עשו בו שימוש נרחב ברפואה העממית כמרפא מחלות ומזורים שונים. ברפואה האיורוודית הוא הפך לנדבך חשוב בתחזוקת ובריפוי הגוף. במטבחי המערב נתחבב הג’ינג’ר בעיקר במיני מתיקה ובמשקאות – עוגיות הג’ינג’ר של חג מולד ומשקה הג’ינג’ר־אייל הפופולרי.

בעונה

שורשים מיבוא ניתן להשיג כל השנה, אלא שעל פי רוב הם יהיו נוקשים וסיביים וקליפתם מעוצה ומקומטת. שורשים טריים מגידול מקומי אפשר למצוא מראשית הסתיו ועד לסוף החורף, והם בהירים, מוצקים, מלאי עסיס ובעלי קליפה דקיקה ובהירה. את הג’ינג’ר ניתן לגדל בנקל בגינה הביתית או בעציץ.

בשוק

כששורש הג’ינג’ר צעיר וטרי, קליפתו דקה מאוד ומתוחה והוא נראה עסיסי ושמנמן. עם הזמן קליפתו הופכת לעבה ומרקמו הופך לסיבי וקשה לגירור. את השורשים אפשר למצוא ארוזים במרכולים או מסודרים בערימות בשווקים. כדאי לגעת, להרגיש ולהריח כדי לוודא שהשורש אכן טרי. את הג’ינג’ר הטרי שומרים בשקית אטומה במגירת הירקות כחודש. אפשר גם לקלף את קליפתו לחתוך לפרוסות ולהקפיא לזמן ממושך. אפשר גם לגרר אותו דק על גבי פומפייה ולהקפיא אותו בתבנית קרח לשימוש בתבשילים. בכל מקרה, עדיף להשיג ג’ינג’ר טרי בעונה ולהקפיא על פני ג’ינג’ר מבוגר וסיבי בקיץ.

במטבח

פיסות מג’ינג’ר טרי אפשר להוסיף, כמובן, לכוס התה, עם כפית של דבש לאיזון החריפות. ג’ינג’ר סחוט טעים במיוחד כשמוסיפים ממנו ליוגורט עזים ניגר, עם או בלי מעט סילאן. החריפות הופכת את משקה היוגורט למרענן במיוחד.

כפית ג’ינג’ר מגורר מחוללת פלאים כתוספת לסלט ירקות קצוץ או לסלט שעועית יווני. משרים 2 כוסות שעועית לבנה ענקית למשך הלילה ולמחרת מבשלים אותה עד שהיא מתרככת אך נותרת נגיסה ולא מתפרקת. מסננים ומעבירים לקערה, וקוצצים אליה 2 עגבניות, 2 גבעולי בצל ירוק, 2 גבעולי סלרי, חופן זיתי קלמטה ו־4 שיני שום. מוסיפים גם כפית מהג’ינג’ר הטרי הקצוץ ומתבלים בהרבה שמן זית, לימון, מלח גס ופלפל שחור. מערבבים ומגישים חמים.

לפני טיגון מאכלים כדאי להוסיף כמה פרוסות ג’ינג’ר לשמן כדי שייתן מטעמו וחריפותו. לאלפס רחב יוצקים ½ כוס שמן זית ומחממים על אש בינונית. מוסיפים כפית גדושה ג’ינג’ר קצוץ, 4 שיני שום קצוצות ופלפל ירוק חריף אחד פרוס. מניחים לשמן להתחמם ואיתו התבלינים העזים. כשצבעם משתנה מוסיפים 4 כוסות דחוסות עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, כוסברה וסלרי. מתבלים במלח ים, מערבבים היטב, מנמיכים את האש ומניחים לעשבי התיבול להגיר מנוזליהם. ברוטב הירוק והארומטי אפשר להניח פילטים של דג או ירכי עוף מפורקות מן העצם. מכסים ומבשלים על אש קטנה כ־20 דקות. מסירים את המכסה ומעבירים לתנור בחום גבוה ל־10 דקות להזהבה.