להתאמן כמו ג'דיי: אומנויות לחימה על פי מלחמת הכוכבים

כוכב חדש נולד בגלקסיה של אמנויות הלחימה: אקדמיות לג'דיי. באירופה, בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה ואפילו בסין, ילדים ומבוגרים עוברים מסלולי אימונים מפרכים, שמכשירים אותם ללהטט בחרב אור, להתנועע בזריזות, ואפילו להפעיל שליטה בכוח המחשבה כמו אבירי הג'דיי, לוחמים עזי נפש למען השלום והסדר בגלקסיה שמככבים בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים". מי שמשלים את המסלול זוכה לכבוד העליון: תואר אבירות. האקדמיות הראשונות הוקמו כבר בתחילת שנות ה־2000, אבל הטרנד זכה לתאוצה מוגברת בזכות סדרת הסרטים החדשה של ג'יי ג'יי אברהמס והודות למאמצי השיווק של חברת דיסני העולמית, שהשיקה בעצמה סדנאות ומופעי לחימה שכאלה.

לוחמי הג'דיי של "מלחמת הכוכבים" נעזרים ביכולות טלקינטיות וגופניות המבוססות ברובן על אומנויות לחימה מסורתיות. נשקם הוא ה־lightsaber, חרב בעלת להב אור חזק. בתי הספר ללוחמת ג'דיי, כמו האקדמיה לכוח (The Force Academy) בסינגפור והאקדמיה לאימוני ג'דיי (Jedi Training Academy) בניו יורק, נדרשים לטכניקות שנטועות במציאות העכשווית מעט יותר, ולכן ההסמכה בהם מבוססת על מגוון של אומנויות לחימה, בתוספת אלמנטים ייחודיים ל"מלחמת הכוכבים". התלמידים מסתייפים באמצעות חרבות אור, מתאמנים בפארקור באזורים המדמים גלקסיות, נאבקים בג'יו ג'יטסו עם לייזרים על הידיים ועוברים קורסים לשליטה בכוח המחשבה.

ילדים פושטים על מקדש הג’דיי במסלול אימוני ג’דיי של אולפני דיסני. התרגול מחזק את האמונה בעצמי צילום: David Roark/Disney

שובו של הטרנד

סרטי מלחמת הכוכבים מחוללים היסטריה של מעריצים כבר מאז 1977, ויצרו סביבם כת של ממש. חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' שהתחקו אחר התופעה תיארו אותה כדת חדשה, "ג'דאיזם" – תורה עם כללים וחוקים כמו כל דת אחרת. הג'דאיזם דוגל באיזון שביקום, ובעשורים שחלפו מאז השקת הסדרה הוא סחף אחריו מיליוני אוהדים.

אבל את ההסבר לטרנד הנוכחי צריך לחפש בהחלטה של אולפני דיסני להחזיר את סדרת הסרטים למסכים. אם עד לפני כמה שנים מנו אוהדי "מלחמת הכוכבים" בעיקר ילדים וחובבי מדע בדיוני, הצופים שנוהרים כעת לבתי הקולנוע שייכים לטווח גילים רחב מאוד, החל בדור ההורים וכלה בנוער של היום. הם אמנם ממשיכים לאמץ את הגינונים והמיומנויות של מסדר אבירי הג'דיי, אבל לא כולם מתייחסים ל"מלחמת הכוכבים" כדת. כמו שאמר אחד החוקרים לניו יורק טיימס, "דת היא גם עניין של מיתוג. אנחנו חיים בעידן שבו כל אחד יכול ליצור לעצמו עדת מעריצים ‑ גם אם אתה אביר ג'דיי לא אמיתי".

מה שמדבר אל המעריצים החדשים הוא צד אחר של מסדר הג'דיי ‑ ההיבט הספורטיבי שלו. בסופו של דבר, מסבירים החוקרים מקיימברידג', פועלם של לוחמי הג'דיי מסתכם "בפעילות גופנית במגוון רחב של טכניקות ובאהדה לישות מסוימת ‑ ממש כמו בקבוצת כדורגל".

יואן מקגרגור כאובי וואן קנובי ב"אימת הפנטום". "זה גורם לילדים לאהוב אמנויות לחימה" צילום: Studio / Produzent

להט החרב המתהפכת

גורם נוסף שתרם להצלחה הנוכחית של לוחמת הג'דיי הוא ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והשתלטותה על עולם הילדים. לוחמת הג'דיי מחליפה את החרב המסורתית באלמנט עתידני, חרב האור. ריזה עמנואל, מייסד בית הספר הסינגפורי לאמנויות לחימה Saber Authority, מכנה את התופעה "saber duelling", כלומר דו־קרב בחרב אור. לדבריו, "סרטי מלחמת הכוכבים הצליחו לשלב טכנולוגיה בפעילות גופנית, ובכך לכאורה חזו את העתיד. היום לוחמה היא כבר לא רק עניין של סוסים וטנקים. קיימת לוחמת סייבר. אם זה מה שגורם לילדים ולנוער לאהוב אומנות לחימה ‑ אנחנו מרוצים".

זאת התפתחות פרדוקסלית, הוא מבהיר, "שימוש בטכנולוגיה סותר לחלוטין את ערכי הלחימה, אבל הוא מאפשר לנו ללמד היום אותם מקצועות שהתקיימו מאות שנים לפני צאת הסרטים, ומגלמים ערכים ואמונה של שקט, שלום ואיזון. הסייבר הוא לכאורה בדיוני, אבל בסוף אתה נלחם במציאות. יש מישהו מעבר לצד השני של המסך. הילדים קמו אלינו מהמסכים אל החיים האמיתיים".