זיכרון צילומי: הרגעים הגדולים בקולנוע בשנת 2017
בין הפדיחה באוסקר למתקפה של מירי רגב, בין הכוח של "דנקרק" ו"זה" לטירוף הלא ברור של "אמא!", האירוע הקולנועי הדרמטי של השנה היה חשיפת ההטרדות המיניות בהוליווד. חמשת הרגעים הגדולים של השנה, על המסך ומחוץ לו
המהפכני
סוף עידן ההטרדות?
כל הפיצוצים של "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" וכל ההרס ב"הרובוטריקים" לא השתוו לרעידת האדמה שפקדה את הוליווד עצמה השנה ב־5 באוקטובר פרסם "הניו יורק טיימס" תחקיר מקיף ומטריד שחשף הטרדות ותקיפות מיניות שביצע מפיק־העל הארווי וויינשטיין במשך עשרות שנים. שורה של נשים, ובהן כוכבות גדולות, חברו כדי לחשוף את אחד הסודות הגלויים ביותר בתעשיית הסרטים האמריקאית, ולספר לעולם מה זה אומר להיות שחקנית בעולם של גברים.
אדמת הוליווד רעדה, והביוב התחיל לצוף, ולא הפסיק מאז. עוד ועוד נשים סיפרו, עוד ועוד שחקנים, מפיקים ובמאים מטרידים נחשפו. כתוצאה מכך תפקידים נחתכו במהירות מסרטים, הפקות בוטלו, והסטנדרטים של התעשייה התחילו להשתנות.
המטורף
אמא, מה עשית לי?
מעט מאוד אנשים הלכו לראות בבתי הקולנוע את הסרט "אמא!", ואפשר להניח שרבים מהם לא נשארו עד הסוף, ופשוט עזבו את האולם ברגע שהבינו לאיזה דבר מטורלל הם נכנסו.
אבל אלה שפרשו באמצע פספסו את אחד הרגעים הכי מדהימים שנראו על על המסך בשנים האחרונות, בסצינה שמתחילה כשג'ניפר לורנס, במטבח ריק, מכינה ארוחת ערב לה ולבעלה, ורגע לא מעלה על הדעת מאת מה שעתיד לקרות בדקות הקרובות. אף אחד לא יכול היה לדעת.
מה שהבמאי דארן ארונופסקי עשה בסיקוונס הזה, שהופך למלחמת עולם בבית דו־קומתי, עם יותר כלי נשק ממה שראינו בכל "מטריקס", הוא באמת משהו שקשה לתאר. ללא ספק הרגע הקולנועי הכי מטורף שהעניקה לנו 2017.
הקופתי
הסירות של "דנקרק" ו"זה"
שתי סירות יצאו מהוליווד השנה: אחת הפליגה לחזית מלחמת העולם השנייה, והאחרת שטה בביוב של פרבר אמריקאי, אבל שתיהן יצרו להיטים היסטריים. בסירה של "דנקרק" אזרח מבוגר ושני צעירים יוצאים לסייע בחילוץ חיילים בריטים שנמצאים תחת מצור גרמני, באחד מסרטי המלחמה הגדולים של השנים האחרונות, כזה שגורם לצופים לעצור את נשימתם בלי לשים לב.
הסירה השנייה קצת פחות הירואית, אבל חשובה באותה מידה: היא מופיעה בפתיחה של "זה", שמיצב את 2017 כאחת השנים המצליחות בז'אנר האימה. בתחילת העיבוד הקולנועי לספרו של סטיבן קינג, זהו אחר צהריים גשום, וילד קטן ששמו ג'ורג'י מנסה להציל את סירת הנייר שהכין לו אחיו הגדול, ושנסחפת לפתח הניקוז של הביוב, שממנו מציצות אליו עיניים בוהקות וחיוך של ליצן. מה שקורה אחר כך הוא החומר שממנו עשויים סיוטים.
הישראלי
מעוז מפגין קלאסה
את רוב העומס והרעש של הקולנוע הישראלי השנה סחב על גבו "פוקסטרוט" של שמואל מעוז, הסרט התורן בדיון הממוחזר על אמנות וייצוג. הוא זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה, נמצא ברשימה הקצרה לאוסקר (זו שלפני בחירת חמשת המועמדים) ובאופן כללי זכה לתשואות ברחבי העולם. חוץ מבישראל, שבה שרת התרבות יצאה נגדו בלי שטרחה לראות אותו.
מעוז איכשהו הצליח לצאת מנצח גם לא רק מהפסטיבלים אלא גם מהקרקס התקשורתי, ומיד אחרי הזכייה בונציה צילם סרטון קצר בתגובה לרעש, נמנע מלהיכנס ראש בראש בשרה ואמר: "מאז מלחמת לבנון הפסקתי להילחם. אני גאה ונרגש לייצג את הקולנוע הישראלי ואת המדינה הקטנה שלנו, שאני מאוד אוהב". אפשר להתווכח על "פוקסטרוט" ועל איכויותיו, אבל על הדרך שבה מעוז ייצג את הקולנוע שלנו השנה בעולם אפשר רק לברך.
המפדח
והזוכה אופס...
Ñ אם חשבתם שלכם הייתה שנה קשה, אתם צריכים להכיר את בריאן קולינן. השם אולי לא אומר לכם הרבה, אבל על הפאדיחה שלו שמעתם לא מעט. קולינן הוא אותו אדם שהרס במו ידיו את טקס האוסקר האחרון, מכיוון שהיה עסוק בלהצטלם עם אמה סטון ולא שם לב שהוא נותן לוורן בייטי את המעטפה הלא נכונה לרגע הכרזת הסרט הטוב של השנה. כשרגע השיא הגיע, בייטי הביט בתוכן המעטפה והשתהה כי הבין שמשהו פה לא כשורה. פיי דאנוואי שחלקה עמו את הרגע איבדה סבלנות, תפסה את הנייר והקריאה את מה שכתוב בה: "לה לה לנד!". השמחה הייתה גדולה ונאומי הזכייה כבר היו בעיצומם כשמישהו רץ לבמה כאילו בדרכו לנטרל פצצה. לחישות נלחשו, חיוכים נמחקו, ולג'ורדן הורוויץ, המפיק של "לה לה לנד"’ לא הייתה ברירה: "הייתה טעות," אמר, "המנצח הוא 'אור ירח'. בואו לקבל את האוסקר שלכם". קולינן פוטר ואם זה לא מספיק גם קיבל כמה איומים על חייו.