בין מכונות לבני אנוש: הבובות שמקיימות שיחה ללא תסריט ידוע מראש
במיצג "Box Of Men" בחולון בוחן האמן קן פיינגולד את ההשלכות האתיות של בינה מלאכותית, או מה שהוא מכנה בראיון "החלפת שיקול הדעת האנושי במכונה"
"בינה מלאכותית היתה אחד מתחומי העניין הראשונים שלי, עוד כילד שקרא הרבה ספרי מדע בדיוני", מספר האמן קן פיינגולד (Ken Feingold). "כבר אז היה לי ברור שזה הולך להיות חלק חשוב מהעתיד של העולם שלנו. עם זאת, רק כאדם מבוגר יותר, התחלתי להבין את הבעיות שכרוכות בזה", הוא מוסיף.
פיינגולד (65) הוא אמן אמריקאי פעיל ומוערך. הוא מציג את עבודותיו, הכוללות מגוון רחב של מדיות, כבר משנת 1974. במהלך השנים הוא הציג במוזיאון לאמנות מודרנית (MoMa) בניו יורק, במוזיאון הטייט בליברפול, במרכז פומפידו בפריז ובדוקומנטה בקאסל.
בתחילת דרכו עסק בעבודות וידאו וסאונד, שהתפתחו למיצבי וידאו ומהם למיצבי וידאו אינטראקטיביים שנשלטים על ידי תוכנות מחשב. בשלב הבא לקח פיינגולד את העניין צעד נוסף קדימה והחל לשלב בעבודותיו בובות בעלות מאפיינים אנושיים, שהופעלו באמצעות תוכנות המאפשרות להן לדבר.
תוכנה לפענוח פשע
אחת מהעבודות הללו, "Box Of Men", מוצגת עד ה־27.8 במסגרת התערוכה ++id)ea.code) - אובייקטים אלגוריתמיים, בגלריה המחקרית של המכון הטכנולוגי בחולון HIT. בתערוכה מוצגות עבודות אנלוגיות ודיגיטליות העושות שימוש בקוד. ביניהן, עבודות הרואות בקוד מדיום וכאלה השואלות שאלות עקרוניות באשר למהות היחסים הנרקמים בעידן הנוכחי בין מכונות לבני אנוש.
לצד פיינגולד מציגים בה אמנים בינלאומיים נוספים וגם אמנים ישראלים כמו אילן גריבי, ורותם ריטוב.
"Box Of Men" היא עבודה המבוססת על מחולל של בינה מלאכותית, ובמסגרתה 6 דמויות מקיימות שיחה המיוצרת בזמן אמת על ידי תוכנה. "הנרטיב של השיחה נע סביב פשע בלתי מפוענח", מסביר פיינגולד ל"כלכליסט" בראיון מארה"ב. "הבובות הן על תקן קבוצה של שופטים, אולי חבר מושבעים. העבודה חוקרת את הרעיון לפיו אלו שמחליטים האם מישהו הוא אשם או זכאי עושים את זה לפעמים באופן די שרירותי, כמו התוכנה עליה מבוסס מחולל הדיאלוג. הטקסט של הבובות אינו מתוסרט מראש, אלא נקבע בזמן אמת על ידי תוכנת המחשב שגורמת לבובות לדבר".
מדוע החלטת להתמקד דווקא בעבודות מסוג כזה?
"זו היתה מעין התפתחות טבעית של העבודה שלי. מיצבי הוידאו שעשיתי בעבר עבדו באמצעות תוכנה ממוחשבת שכתבתי בעצמי ומשם הגעתי אל הדמויות שעובדות גם הן באמצעות תוכנה שמבוססת על הנפשה מכנית. לאורך כל הדרך השאלה של אינטראקציה היא זו שהובילה אותי, וגם השפה היתה תמיד חלק משמעותי בצורה זו או אחרת".
עד כמה דרוש ידע טכנולוגי בכדי ליצור את העבודות?
“דרוש הרבה ידע טכנולוגי. את התוכנות אני כותב בעצמי, וגם את כל האלקטרוניקה הכלולה בעבודה אני בונה בעצמי.
השיח הוא העיקר
העבודות שעוסקות בבינה מלאכותית, טוען פיינגולד, רלבנטיות מאוד למציאות בה אנחנו חיים היום. "אנחנו כבר רואים דוגמאות לכך שתוכנות ממוחשבות מחליפות במקרים מסוימים את שיקול הדעת או השיפוט האנושי. מערכות שמתפתחות בשוק הפיננסי למשל, או רכבים ללא נהג. זהו לא עניין שיש להקל בו את הדעת ויש לו השלכות פילוסופיות, אתיות וחברתיות. באמצעות העבודות אני מנסה לעודד את השיח בנושא".
את עבודותיו הציג פיינגולד ברחבי העולם, והבדלי התרבויות הם משמעותיים ממקום למקום, הוא מספר. אבל אחת השאלות שהוא נשאל הכי הרבה פעמים היא האם הדמויות שמבוססות על בינה מלאכותית הן אכן אינטליגנטיות. "התשובה היא לא!" הוא אומר. "לא מעניין אותי לכתוב תוכנה שתגרום להן להיות אינטילגנטיות. מה שמעניין אותי הוא לייצר שיח על בינה מלאכותית. למרות שהדמויות מסוגלות להגיב לשפה, אין להן מוח או רגש ובטח שלא מצפון. לכן אני לא מגדיר אותן כעבודות שעושות שימוש בבינה מלאכותית, אלא כאלה שמדברות על בינה מלאכותית".