התלת-ממד שלא שרד

הקולנוע תמיד מצא דרכים להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים. כשטלוויזיה צצה ביותר ויותר בתי אב בשנות החמישים, הקולנוע אימץ את טכניקת הצבע ואת צילום הסינמסקופ הרחב. אל מול תור הזהב הנוכחי של המסך הקטן, בתי הקולנוע השיבו מלחמה במסכי האיימקס הענקיים וסרטי התלת־ממד המרהיבים.

אכן, בתחילת דרכו התלת־ממד עזר להעלות את מחירי הכרטיסים ולקרוץ לקהל שמחפש ריגושים חדשים. סרטי שלושת הממדים הפכו להיות שוברי קופות מובילים, ואפילו זכו באוסקרים על הצילום החדשני, כמו במקרה של "אוואטר" ו"הוגו", למשל.

סרט התלת-ממד "אוטאר" צילום: FOX

אלא שלאחרונה משהו השתנה. 2016 אמנם סימנה נקודת שיא בתעשיית התלת־ממד עם 68 סרטים, אך הרווחים שלהם נפלו בכ־8%. זה הביא את מנכ"ל איימקס גרג פוסטר להודות שהעסק מתחיל להתקרר, ולפני שבוע, בראיון למגזין "The Wrap", אמר שהתכנון הוא לצמצם את סרטי התלת־ממד שיוצגו באיימקסים, זאת בעקבות חוסר ההתלהבות של הקהל. ההוכחה חותכת לכך היא סרט המלחמה "דנקרק", שצולם באיימקס בשני ממדים והצליח להביא כמות מרשימה של צופים. גם "בלייד ראנר: 2049", אחד מסרטי האיימקס הגדולים והמצופים של 2017, יוצג בשני ממדים בלבד.

כרטיס יקר ונטל מיותר

בישראל, שבה יש אולמות איימקס במתחמי yes PLANET בירושלים, ראשון לציון ובאר שבע, הוחלף "דנקרק" בתוך שבועיים על ידי "רובוטריקים: האביר האחרון" אשר יוקרן בתלת־ממד. עם זאת, גם בארץ מסתמנת ירידה גדולה ברווחי סרטי התלת־ממד. מקורות מעולם ההפצה מדווחים שהקהל הישראלי כבר ממש לא הולך שולל אחרי הטכנולוגיה החדשה ואפילו רואה בה נטל שלא מצדיק את ההוצאה הגדולה ואת חוסר הנוחות בהרכבת המשקפיים. סרטי התלת־ממד מחזיקים, לרוב, רק שבוע אחד בקולנוע ומפנים את המקום לעותקי הדו־ממד שמצליחים הרבה יותר. גם המפיצים רואים את העניין כמעמסה, והיו שמחים לפנות את אולמות התלת־ממד שמוכרים מעט כרטיסים לטובת עותקי הדו־ממד, אך נמצאים במחויבות חוזית מול האולפנים ההוליוודיים.

בינתיים הוליווד מתחילה לחפש את הדבר הבא. בפסטיבל קאן האחרון הוצג "בשר ודם" של זוכה האוסקרים אלחנדרו גונזלס איניאריטו ("בירדמן"), סרט קצר בטכנולוגית ה־VR, מציאות מדומה, שהופכת את הצופה לשחקן בסרט ומקיפה אותו מכל צדדיו. ההמצאה עוד בחיתוליה וייקח עוד זמן עד שתגיע לקהל הרחב, אבל אפשר להניח שתעשיית הקולנוע תנסה להיעזר בה בדרכה החוצה ממפולת התלת־ממד.