משאית לשומקום: הטרנד הקולינרי של הקיץ

המשאיות השתלטו על תל אביב. הטרנד הקולינרי הבולט ביותר הקיץ הוא הפוד־טראקס (משאיות אוכל, אם תרצו), ונדמה כי הן בכל מקום: בשוק הנמל נערך פסטיבל ראשון וגדול ביוני; בטיילת נפתח לאחרונה מתחם קבוע בשם "פודטראק דיסקו", שבו מסעדנים ושפים מפעילים משאיות בעצמם; השף גיא פרץ הקים חברת פוד־טראקס לאירועים ברחבי הארץ; מחוץ לקניון גינדי החדש אפשר למצוא בימי שישי משאיות, כולל אחת של "סוסו אנד סאנס" הטרנדית של השף עומר מילר; ויש אפילו סטודיו ישראלי שמתמחה בעיצוב המשאיות.

ובכל זאת יש משהו עקר בטרנד: בניגוד לארצות הברית ואירופה, משם יובא הטרנד, בישראל המשאיות לא יכולות לנסוע ולמכור מזון באופן עצמאי. הבעיה נעוצה ברישיון הרוכלות, שאינו חוקי בישראל עבורם. הבעיה העיקרית הוא שאין הגדרה ברורה איזו ארנונה, אם בכלל, צריך לשלם בעל המשאית, שמתחרה בעסקים באיזור שבו הוא חונה. כבר לפני למעלה משנתיים הגישו המסעדן ליאור בן עדי והשף אמיר מרקוביץ מהמסעדה "האיטלקיה בתחנה" פנייה לעיריית תל אביב בבקשה לרישיון להפעלת עסק. העירייה דחתה את הבקשה והשניים פנו לבג"צ, שהורה לעירייה להמשיך ולדון בעניין. מאז, כבר קרוב לשנתיים — אין חדש.

פודטראק דיסקו, ת"א. קונספט מתחלף צילום: שוקה כהן

גל שנולד במשבר הכלכלי

איך זה שהמשאיות הפכו ללהיט כל כך גדול, בעוד שהקושי הבירוקרטי עדיין עומד בדרכן? בעיקר בגלל שבמדינה שלנו אנשים כידוע אנשים לא אוהבים לחכות, ולכן מוצאים פתרונות מקוריים אחרים שלא יהוו עבירה על החוק.

"אני הבאתי את הקונספט מברלין" מספר גיא בר־לב, בעלי המתחם "פודטראק דיסקו", שכולל תשעה רכבים נייחים שאותם בר־לב משכיר לשפים שונים. המתחם מתרכז כיום באוכל רחוב ממקומות שונים בעולם, כמו הודו, יוון ויפן, אבל התכנון הוא שמדי כמה חודשים הוא יעבור מתיחת פנים והקונספט ישתנה. בעוד שלושה חודשים, למשל, הוא עתיד להפוך לצ'יינה טאון מקומי.

מה בעצם היתרון של פוד־טראקס על פני כל דוכן אחר, אם הן לא זזות?

"ראשית, למי שמפעיל את המשאית יש עסק עצמאי לגמרי בתוך מתחם. זה המקום שלו, הוא נועל אותו וזו לא עוד עמדה פתוחה. שנית, אופן הייצור של האוכל הוא שונה לגמרי. בדוכנים בשווקים יש בדרך כלל מטבח קצה, כזה שההכנות בכלל לא מתקיימות בו. המשאית יכולה לאכלס את המטבח כולו ואת כל תהליך ההכנה של האוכל. מעבר לזה, יש משהו אחר לדעתי בחוויית הקנייה, לפחות בחוויה שאני הרגשתי כלקוח, כשקונים מרכב ולא מעוד דוכן".

"יש בישראל טראקרים אמיתיים, כאלה שרק מייחלים לרגע בו הם יוכלו לפתוח את המשאית בתל אביב או חיפה, אבל בינתיים הם ממשיכים להשתתף בשלל פסטיבלים", אומרת שיר הלפרן, בעלת שוק הנמל שיזמה את פסטיבל פוד־טראקס שהתקיים בו לפני חודשיים. "המטרה של הפסטיבלים היא לעורר מודעות, להמשיך את המאבק הבירוקרטי. רק להשיג רישוי לפסטיבל לקח לנו בערך שנה".

הפסטיבל, שבו השתתפו 12 משאיות, הצליח למשוך מספיק קהל כדי לשכנע את קניוני עזריאלי לחתום על שיתוף פעולה עם שוק הנמל, במטרה שייערכו בקניונים פסטיבלים דומים בחודשים הקרובים — הראשון שבהם התקיים כבר בשבוע שעבר בקניון שבחיפה.

"זוהי פלטפורמה נכונה מכל זווית אפשרית" אומרת הלפרן. "הגל החדש של משאיות האוכל הגיע אחרי המשבר הכלכלי האחרון בארה"ב, מצורך של המסעדנים למשהו שהוא הרבה יותר זול בעלויות, אבל לא פשרה מבחינה קולינרית. בנוסף, בעידן של רשתות חברתיות זה נורא פשוט: בעל הטראק יכול להודיע שהוא מגיע לפינה כלשהי בעיר כלשהי בציוץ אחד בטוויטר. יש פה משהו שאין לו סיבה שהוא לא יתפוס, מלבד הצורך שהמערכת תיתן לו גיבוי".

"לקחתי קראוון ששימש למגורים והסבתי אותו באפס זמן למטבח נייד", מספר השף איציק ביטון, שבטראק שלו מכין רולים מפיתות מיוחדות. "מאז הפסטיבל אני משתתף בעשרות אירועים פרטיים, והיתרון הוא שאפשר להביא הכל למשאית ולהכין הכל במקום".

משאית הנקניקיות של גידי חכימי, שהשתתפה בפסטיבל בשוק הנמל, ת"א. עלויות תפעול זולות צילום: שרית גופן

"יורים לעצמנו ברגל"

למרות הצלחת הפסטיבלים, חלק מהפעילים בסצנת הפוד־טראקס לא בטוחים שזו הדרך הנכונה. "אין ספק שזה טרנד, אנחנו מתעסקים בזה כבר שנתיים", אומר קובי דוידר, שיחד עם אדם יהלומי מפעיל את סטודיו "Food Truck Israel" לשיפוץ ועיצוב פוד־טראקס. "מצד אחד זה משמח, מצד שני חששנו שמה קורה עכשיו יקרה: בגלל שאין רגולוציה, הטרנד התפוצץ סביב אירועים פרטיים ואירועי חוצות, וזו קצת ירייה ברגל. יכול להיות שזה יהיה עוד טרנד שלא יצליח להתפתח לכדי תרבות כמו שקיימת ברחבי העולם".

מעיריית תל אביב נמסר:

עיריית תל-אביב-יפו פועלת בהתאם להוראות הדין. כאשר מוגשת לעירייה בקשה לרוכלות ניידת, היא נבחנת פרטנית בהתאם לחוק רישוי עסקים וחוק העזר בנושא רוכלות. לצורך הגשת הבקשה על בעל העסק להגיש תכנית למשאית שמאושרת גם ע"י משרד הבריאות.

יצוין, כי האישור להצבת המשאיות בהתאם לחוק העזר מתייחס לחמש שכונות דרומיות בלבד, שבהן ישנה מכסה פנויה המתירה את הפעלתם.