הסרט "כוכב הקופים: המלחמה" הכוכב של הקיץ

עד כה הקיץ הקולנועי של 2017 הוא מפח נפש אחד גדול. עם סרטים שנעים בין סביר למאכזב ההיצע באולמות הקולנוע העונה פשוט לא מספק את הסחורה. ואולם, בדיוק עכשיו מגיח אלינו "כוכב הקופים: המלחמה", וייתכן שמסמן סוף סוף שיפור מגמה. הסרט הוא הפרק השלישי במותג שנפתח מחדש ב־2011 עם "כוכב הקופים: המרד" ונמשך ב"כוכב הקופים: השחר", והוא מביא את הסדרה לשיא באפוס מלחמה סוחף ועוצר נשימה.

אם לא ראיתם את הסרטים הקודמים והמצוינים בפני עצמם, אין לכם ממה לחשוש. כבר בתחילתו מסכם הסרט החדש בכמה משפטים קצרים את כל מה שחשוב לדעת, ויכניס אתכם היישר לסיקוונס מלחמה רב־משתתפים בין בני האדם לבין הקופים התבונתיים במעמקי הג'ונגל. מאותו הרגע "כוכב הקופים: המלחמה" פשוט מעמיס שיאים זה על גבי זה, אבל לא שוכח שבין כל הפירוטכניקה והמילה האחרונה בתחום האפקטים צריך גם לכתוב סיפור מעניין ודמויות בלתי נשכחות.

בפרק החדש מנסים חברי קהילת הקופים בהנהגתו של סיזר (שאותו מגלם שוב אנדי סרקיס) להימלט ממקום משכנם לאחר שהתגלו על ידי המליציות האנושיות הדורשות במותם. סיזר מחליט להתפצל מהם ויוצא למישורי הקרח על מנת לעצור גנרל מטורף שסרח (וודי הארלסון).

הסרט "כוכב הקופים: המלחמה" צילום: איי פי

זה בעצם סרט מלחמה, מערבון וסיפור נקמה. הוא שואב לא מעט השראה מזוכי האוסקר "בן־חור" ו"הגשר על הנהר קוואי" ומיצירת המופת האולטימטיבית "אפוקליפסה עכשיו"; ואם הרשימה הזאת נשמעת לכם מוזר בהקשר של סרט קיץ, אתם צודקים בהחלט. "כוכב הקופים: המלחמה" הוא עוף מאוד מאוד מוזר. האמת היא שמדהים שבכלל אישרו לבמאי מאט ריבס ולתסריטאי מארק בומבק לצלול למקומות עמוסי פאתוסים ועגומים כל כך בְּסרט שבעצם אמור לקסום לצעירים בחופשה. זה הימור ענק, כי מדובר במשהו הכי רחוק שאפשר לחשוב עליו מהצבעוניות והקריצות של "ספיידרמן: השיבה הביתה" או "וונדר וומן". אף שהוא אורך יותר משעתיים, שחולפות ביעף, אין ספק שזה אחד מסרטי הקיץ הכבדים ביותר שנעשו אי פעם, ומעניין מאוד לדעת כיצד יגיב אליו הקהל.

זה אולי נשמע כמו אזהרה, אבל ההפך הוא הנכון. "כוכב הקופים: המלחמה" הוא לא רק הסרט הטוב ביותר בבתי הקולנוע כרגע, אלא גם כזה שבעולם מתוקן היה נלחם על מקומו בטקס האוסקר הבא בקטגוריות הראשיות. עם זאת, לצערנו סרטים העוסקים בקופים הרוכבים על סוסים בשלג אינם בדיוק מה שהאקדמיה ממהרת לקבל לליגה של הגדולים.

אין ספק שישנן כמה חריקות פה ושם, בהן העובדה שהסרט לוקח את עצמו ברצינות רבה כאילו הוא מינימום "12 שנים של עבדות", כמה מונולוגים ארוכים מדי וגם רגעי קיטש שמזכירים לנו שבכל זאת אנחנו בהוליווד. אך אלה מתגמדים מול הפאר של ההפקה הגרנדיוזית הזאת ובניית הדמות של סיזר, אחד הגיבורים המרתקים של הקולנוע העכשווי. "כוכב הקופים: המלחמה" הוא חוויה קולנועית מתישה באופן הכי חיובי שיש, שמצריכה קצת זמן התאוששות. אז אולי אסקפיזם קריר לא תמצאו בו, אבל קולנוע ענק דווקא כן.