קלח ומלח: רשת מזון מהיר שכולה תירס

"אני איש עסקים", אומר עומר כפרי. "ברגע שאני מאמין במוצר קל לי למכור אותו לאנשים, בידיעה שהם ייהנו ממנו כמוני". בימים אלה משיק כפרי (עם שותפו צביקה ברייטנר) את רשת המזון המהיר "תירס", שמבוססת, כמשתמע משמה, על תירס. הם מייבאים אותו ממלזיה, מחקלאי פרטי שאיתו יצרו קשר בפייסבוק ופגשו בתאילנד (לישראלים אסור להיכנס למלזיה) כדי לטעום את הסחורה. "זה תירס שאין לו אח ואין לו רע. זן מתקתק שגדל בתנאים מיוחדים, בלחות מסוימת ובגובה מסוים, ללא הנדסה גנטית. במלזיה גם מקלפים ידנית גרגיר־גרגיר".

מנת תירס עם רוטב ברביקיו שזיפים ופרמזן צילום: עמית שעל

טעמו של התירס אכן עדין ושונה. ברשת אפשר לאכול אותו עם 12 רטבים שונים (מברביקיו ומיונז עד שזיפים, חלפיניו או לימון), במחירים של 24-14 שקל, כמו גם מנות של תפוח אדמה או בטטה עמוסים בתוספות לבחירה – טונה, פלפלים חריפים, גבינת רקלט שמיוצרת במיוחד עבור הרשת ועוד — ב־38-28 שקל. מבחינת כפרי, ממייסדי רשת דרינק פוינט שמוכרת משקאות אלכוהוליים בזול וכבר מונה 48 סניפים (ושאותה עזב בינתיים), המחירים האלה אידאולוגיים. "הדבר היחיד שנשאר מהמחאה החברתית זה אני", הוא מחייך. "מחירי הדיור עלו, מחירי הקוטג’ והחלב עלו. אבל את אני את המלחמה שלי עשיתי, עמדתי מול הספקים הגדולים והוכחתי לכולם שאפשר להרוויח גם כשאתה מוכר בירה ב־17 שקל. קופיקס באו אחריי".

עומר כפרי צילום: עמית שעל

ועכשיו למה דווקא תירס?

"עבדתי שנים בתחום אבטחת אישים והסתובבתי בעולם. בהרבה מדינות ראיתי עגלות קטנות של תירס. במקביל הבנתי שתירס הוא אחד המאכלים האהובים בישראל. מספיק להיכנס לסופר ולהסתכל על מדפי השימורים. הבנתי שאם אני הולך על פאסט פוד אין לי מה לתרום עם עוד המבורגר או פיצה”.

שני הסניפים הראשונים של תירס נפתחו ברח' אבן גבירול בתל אביב ובקניון אלון ברמת גן. הסניפים הבאים, הוא מבטיח, כבר בדרך. "אנחנו מביאים את הטבע והחקלאים אל העיר", הוא טוען. ולראיה — המיתוג חוגג בצבעי ירוק וצהוב והמוכרים לבושים באוברולים של חקלאים וחובשים כובעי קש.