כשהגוף בוגד בך: הפרפורמר צביקה פישזון ירקוד במופע מחול העוסק בזקנה

רק לפני שנתיים העז השחקן והפרפורמר צביקה פישזון (69) לקרוא לעצמו רקדן. "כשהיו שואלים אותי מה אני עושה, הייתי אומר שאני שחקן שמופיע בלהקת מחול, אבל לא היה לי נוח להגיד שאני רקדן, כי לא הרגשתי שאני ממש רוקד".

פישזון למד בסטודיו של ניסן נתיב שבו הוא מלמד כבר שנים תיאטרון פיזי, ואצל ז'אק לקוק בפריז. בארץ שיחק בתיאטרונים רבים, האחרון שבהם היה החאן. כבר 16 שנה הוא רוקד בלהקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק, ולפני שנתיים העלה עם טליה בק את דואט המחול "W". "הייתי שחקן בחאן, וצפיתי במופע 'אויסטר' ופשוט התאהבתי בעבודה הזו. פניתי לאבשלום מתוך היכרות עם אביו, ואמרתי לו שאני רוצה לעבוד איתם. הם קיבלו אותי ועזבתי את התיאטרון. אני השחקן בתוך העבודות שלהם. אף פעם לא קיבלתי שום הכשרה בריקוד ואין לי יכולות טכניות גבוהות, אז הם יוצרים עבורי מה שאני יכול לעשות מבחינה תנועתית".

מחר הוא יעלה לסולו במופע "TeaTime" של הכוריאוגרף שניר נקר במסגרת פסטיבל אינטימדאנס שייפתח בתיאטרון תמונע. המופע עוסק במה שקורה לגוף בתהליך הזקנה, כשהגוף והדעת בוגדים אבל הנשמה רוצה להמשיך כרגיל.

צביקה פישזון צילום: דן בן ארי

“שניר הוא בחור צעיר שרצה להתעסק בנושא הזקנה. זה על מישהו שלא מצליח לשלוט בגוף שלו והגוף משתלט עליו, גם בפעולה יומיומית כמו שתיית תה. בהתחלה הוא נתן לי נתונים ועשיתי אימפרוביזציות, ואת זה הוא צמצם והפך למשהו יותר אחיד והכניס את השפה שלו. אני אוהב את תהליך החיפוש שלו בעבודה ואת היכולת שלו לשתף פעולה”.

פישזון לא מתגעגע לתיאטרון ומאוד נוח לו במקום בו הוא נמצא היום. "לא קשה לי בלי מילים בכלל. בהתחלה היה קושי להיכנס לסגנון עבודה ומשמעת מאוד מוקפדת של מחול, וגם היום לפעמים זה לא קל. אבל היום יותר מובן לי כל עניין הקומבינציות והטיימינג. פה ושם אני מכניס טקסטים כמו במופע האחרון של אבשלום, 'סלאג'. אבל אלה לא טקסטים ריאליסטיים של תיאטרון אלא שירה. תמיד אהבתי יותר שירה מאשר דיאלוגים לבמה, ולכן זה מאוד מתאים לי".

אתה חושב לפעמים על הזקנה?

"אני חי את זה אבל לא מתעסק בזה. אני חושב שהסקרנות של שניר באה ממקום של מה שהוא רואה אצל הסבים שלו ויש לו גישה אמוציונלית כלפי זה. אבל אני בא ממקום שאני חי את זה. אני כל יום הולך ומזדקן ולכן זה יותר טבעי לי. כשהוא פנה אליי, מה שהכי משך אותי זה לעבוד עם כוריאוגרף צעיר בעולם שפחות מוכר לי".

לרקוד בגילך כבר קשה פיזית?

"הדבר שהכי קשה לי הוא לזכור את הקומבינציות שרקדנים מקצועיים חונכו להן מגיל 10. אני חונכתי על לזכור טקסט וזה משהו אחר לגמרי. בכלל, עם הגיל לזכור דברים הופך להיות יותר מורכב".