הסרט "קולוסאל": המפלצת שבתוכנו
"קולוסאל" הוא דרמה אמריקאית בדמות סרט מפלצות - ניסיון קולנועי מקורי עם משחק טוב, אך לא מעט קלישאות
08:4122.06.17
ז'אנר סרטי המפלצות הוא קונספט בעייתי, בעיקר כי נדמה שאין יותר מדי דברים מעניינים לעשות איתו. יצור ענק משתולל איפשהו, הורס בניינים ומוחץ אנשים, וקבוצת גיבורים מנסה להימלט מפניו או לעצור אותו - זה פחות או יותר כל העניין.
במסגרת הבצורת האמנותית שפשטה באולפני הוליווד הגדולים ראינו לאחרונה ניסיונות לסחוט שוב את הפופולריות של מפלצות כמו גודזילה וקינג קונג ולהחזירן בגלגולים עכשוויים, אך התוצאות היו מפוהקות במקרה הטוב. ואולם, מתברר שעוד יש מה לעשות עם הז'אנר, כפי שמתגלה ב"קולוסאל", סרט חדש ומוזר שרק עצם הפצתו בבתי הקולנוע ישראל הוא בגדר נס. הסרט, שנחשף לראשונה בפסטיבלי טורונטו וסאנדנס, מראה שעם קצת מחשבה ובתקציב נמוך יחסית אפשר לעשות משהו מיוחד גם מהתבנית הכי חבוטה ומוכרת.
סודייקיס והאת'ווי ב קולוסאל צילום: Cate Cameron
אן האת'וויי, בתפקיד הטוב ביותר שלה מאז האוסקר על "עלובי החיים", מגלמת את גלוריה, אלכוהוליסטית שחייה במסלול המהיר מטה. לאחר שבן זוגה עוזב אותה היא מחליטה לשוב לעיירת הוריה במרכז ארה"ב ולהתגורר בבית המשפחה הנטוש עד שתחזור לאיתנה. כבר ביום הראשון היא נתקלת בחבר ילדות, אוסקר (הקומיקאי ג'ייסון סודייקיס בהופעה מפתיעה), והוא מזמין אותה לעבוד בפאב המקומי שהוא מנהל. במקרה, או בעיקר שלא במקרה, באותו הערב מפלצת ענקית מתחילה להשתולל בסיאול, בירת דרום קוריאה הרחוקה, וגלוריה מבינה שרק היא יכולה לעצור אותה. את הרעיון המופרך הזה מתפעל הבמאי והתסריטאי הספרדי נאצ'ו ויגאלונדו באמצעות בימוי ובניית עולם מרשימים למדי, אך מבחינת עיצוב הדמויות - פחות. כמו כל סרט ז'אנר טוב, המפלצת היא רק ייצוג של התמודדות עצמית, ומה שבאמת מעניין הוא המסע שעוברת הגיבורה כדי לתקן את חייה.
"קולוסאל" הוא בעצם דרמת אינדי מהסוג שאנחנו רואים בקולנוע האמריקאי על בסיס קבוע, שבמרכזו דמויות צעירות שתקועות באמצע החיים וחוזרות למחוז ילדותן כדי להתמודד עם ההווה. רק שהפעם הדרמה הזאת התחפשה לסרט מפלצות. השילוב הזה הוא לכל הפחות מעניין ויוצא דופן כקונספט, אבל סיפור המסגרת של גלוריה סובל מאי אילו קלישאות שכבר ראינו לא מעט. זה גם המצב של חברה אוסקר, שעל הנייר אמור להיות הדמות המעניינת ביותר, אבל המהלך התסריטאי שהוא עובר לא מבושל עד הסוף והתנהלותו לא לגמרי אמינה. על אף כל אלה "קולוסאל" הוא ניסיון קולנועי מגניב מאוד, המגובה במשחק טוב, עשייה קולנועית נהדרת ואהבה גדולה גם למפלצות וגם לבני אדם.
ובעניין קצת אחר: מאז פברואר 2016 מצורפת לכל ביקורת "החמישייה של כלכליסט", המדרגת את הסרטים הטובים ביותר שמוצגים בבתי הקולנוע. השבוע, לראשונה, היא לא מופיעה. הסיבה לכך פשוטה - יהיה קשה למצוא חמישה ואפילו שלושה סרטים ממש טובים, כאלה שמצדיקים יציאה מהבית לקולנוע. המצב הזה אף גרם לסרטים בינוניים כמו "חיבור פשוט" להשתבץ לחבורה המומלצת לאחרונה. זה אבסורד. מכיוון שציפיותינו לא נענו וגם השבוע המצב בכי רע, הטבלה תצא לחופשת רענון קצרה עד שתגיע חמישייה טובה באמת, מבלי להתפשר. אגב, אם הרשימה כן היתה מתפרסמת השבוע, "קולוסאל" בהחלט היה מככב בה, כמעט לבדו.
