הסרט "חיבור פשוט": משחק הדמעות
בדרמה המשפחתית הזו אי אפשר להתעלם מהמאמץ המתמיד ללחוץ על בלוטות הדמע של הצופים
08:2908.06.17
בזמן שאנחנו מחכים שעונת הקיץ בקולנוע תתפוס תאוצה, נותר לנו להתנחם בשאריות מחוממות (כמו הסרט "הפנים האחרות" שעולה השבוע, אך הוקרן לראשונה עוד בפסטיבל קאן 2016) ובדרמות קטנות וחביבות שיעבירו את הזמן.
זה המצב עם "חיבור פשוט", סרט לא מזיק בעליל, אבל גם זניח מאוד, כזה שהיה יכול להחליק בשקט היישר אל ערוצי הטלוויזיה ולא היינו שמים לב.
כריס אוונס ומקינה גרייס ב"חיבור פשוט". להסתיר מהילדה את גאונותה "חיבור פשוט" הוא דרמה סנטימנטלית שבמרכזה מארי בת ה־7, אשר מתגוררת בעיירה קטנה במדינת פלורידה עם פרנק, דודה האוהב שאליו נשלחה לאחר שאמה, מתמטיקאית גאונה, שמה קץ לחייה. פרנק יודע שכמו אמא שלה, גם אחייניתו היא עילוי מתמטי, גאונה מוחלטת, אך מסתיר זאת מכיוון שהוא מבקש לתת לה ילדות נורמלית ולמנוע ממנה את הגורל העגום של אמה. עם זאת, כאשר הוא מסכים לשלוח אותה סוף סוף לבית הספר, הסוד מתגלה ופרנק ומארי נאלצים לעמוד מול אלה הרוצים להפריד ביניהם ולקחת את הילדה למקום שבו תממש את הפוטנציאל שלה.
הסרט צועד בעקבות דרמות משפחתיות מפורסמות כמו "קרמר נגד קרמר" ו"איש קטן ושמו טייט". הוא אכן עשוי היטב, אך קשה להתחמק מהתחושה ש"בסרט הזה כבר היינו", ולכן הדמויות מוכרות לנו מדי ומהלכי העלילה לא רק צפויים, אלא גם נחשפים ככאלה שבעיקר רוצים לגרום לנו לייבב.
הסרט מצליח ללחוץ על בלוטות הדמע, וקשה לצפות בו בעיניים יבשות, בעיקר בזכות הופעתה המצוינת של מקינה גרייס בת ה־11 בתפקיד מארי, ובזכות השחקנית הבריטית לינדסי דאנקן, שגונבת את ההצגה כסבתה הקשוחה והשתלטנית, ומעניקה לסרט כמה מרגעיו הטובים ביותר.
אי אפשר גם להתעלם מהכריזמה של כריס אוונס, המגלם את פרנק, שלאחרונה מביא מיליוני צופים לקולנוע כשהוא עוטה על עצמו את חליפתו של קפטן אמריקה בסרטי הקומיקס. אוונס איננו היחיד מ"חיבור פשוט" המגיע מעולם גיבורי־העל. הבמאי מארק ווב קיבל בעבר הזדמנות להוכיח את יכולותיו כאשר ביים את הגלגול הקולנועי הקודם של איש העכביש, "ספיידרמן המופלא" - אך נחל כישלון. לכן אולי ווב הולך הפעם על סרט שתקציבו לא מגרד את עלות הפרסום של הפרויקטים הקודמים. ב"חיבור פשוט" מראה ווב שהוא יודע לביים דרמה, אבל התסריט מגביל אותו ואת שחקניו.
