חסר לכם משהו? השפים בוחרים את המאכלים שהיו רוצים פה

ניקיי

השף דיוויד פרנקל, פרונטו: "אחד המטבחים שהישראלים עדיין לא גילו הוא המטבח הפירואני־יפני, ה־Nikkei. מדובר בתרבות קולינרית שהתפתחה בעקבות ההגירה הרחבה של יפנים לדרום אמריקה, בעיקר לברזיל ולפרו, במאה ה־19. המטבח משלב טכניקות בישול יפניות עם חומרי גלם וטעמים פרואניים, ולכן מאופיין בהרבה דגים נאים עם שילובים של ליים, תירס, צ'ילי, תפוחי אדמה וצמח היוקה המקומי".

מטבח הניקיי

אבן יוגורט

השף ברק יחזקאלי, בורק: "את אבן היוגורט, בערבית 'לאבן קישק', קשה מאוד להשיג בישראל, אלא אם כן יש לך קשרים במזרח ירושלים. זה בעצם יוגורט קשיח שבזכות הגרת נוזלים הופך לאבן קשה ומוצקה שנחשבת לפרמזן הים־תיכוני. יש לה טעמים עמוקים וחזקים ואפשר להשתמש בה כמעט בכל דבר. אני מת עליה, כשהיא נופלת לידיי אני ממש מתחרע עליה".

אבן יוגורט צילום: שאטרסטוק

בשר מלאכותי

אשת האוכל הטבעוני אורי שביט: "יש שני מוצרים של 'בשר העתיד' שעדיין לא הגיעו לישראל, מוצרים שברמה הקולינרית הם לא פשרה ולא נותנים תחושה של תחליף. הם מיוצרים מחלבונים איכותיים עם הרכב תזונתי מצוין, אחרי עבודה של שנים במעבדות.Impossible Burger נמכר כיום במסעדות יוקרה, ו־Beyond Burger נמכר גם בחנויות, ובחברה שמייצרת אותו משקיעים אנשים כגון ביל גייטס וביז סטון, מייסד טוויטר".

המבורגר טבעוני

עלי בננה

השף משה בדישי, מינה טומיי: "בישראל, כמו ברוב מדינות המערב, לא משתמשים באחד מכלי הבישול הייחודיים והנפוצים במזרח הרחוק — עלי בננה. כבר לפני שנים רבות, כשאנשים יצאו ליום עבודה בשדות, הם עטפו את האוכל שלקחו איתם בעלי בננה וחיממו אותו על להבה כשהוא עטוף בהם. עם הזמן הם הוחלפו בשקיות ניילון ושקיות צלייה, אבל בעקבות המודעות האקולוגית כדאי לחזור להשתמש בהם".

עלי בננה צילום: שאטרסטוק

סופגניות יווניות

השף ומדריך הטיולים הקולינריים גיא פרץ: "יש התפתחות גדולה של המטבח היווני בארץ, אבל אחד הדברים שעדיין לא גילו פה הוא קינוח הדגל ביוון, הלוקומאדס — מיני־סופגניות שמטוגנות בשמן עמוק ואחר כך נטבלות בסירופ דחוס מאוד. ביוון כבר אפשר למצוא אותן בגרסאות משודרגות עם מילויים וציפויים שונים".  

סופגניות יווניות צילום: שאטרסטוק

שורש לוטוס

השף לאון לאוגנקי, ג'פניקה: "חומר הגלם שישראל עדיין לא השכילה לגלות את השימוש בו הוא שורש לוטוס. טעמיו לא דומים לטעמים המוכרים כאן — זה משהו בין פרי לירק, לא מתוק ולא מלוח — והמרקם שלו קצת מזכיר אספרגוס. הוא עשיר בוויטמינים ובמינרלים ובעל ערכים תזונתיים גבוהים ביותר, ויכול לשמש לסלטים, לבישול, למנות מוקפצות ואף לאפייה, כשהוא סופג לתוכו בצורה מדהימה את טעמי המנה ואת התבלינים".

שורש לוטוס

תמנונים

אפי אלאלוף, ג'קו מאכלי ים: "עדיין קשה להשיג בארץ תמנוני מאכל. במקסיקו, למשל, שנחשבת ליצואנית השנייה בגודלה בתחום אחרי מרוקו, גדל תמנון מסוג מאיה שנחשב לרך ביותר ובעל טעם עדין, כך שהוא לא צריך לעבור ריכוך כמו התמנונים של הים התיכון".

מנת תמנונים צילום: שאטרסטוק

דוכני ספינג'

השף ארז קומורבסקי: "הייתי שמח אם מישהו היה מביא לארץ את הספינג'ריות — דוכני ספינג', כמו במרוקו, שבהם אפשר ליהנות מספינג' מתוק מאוד אבל ללא סוכר".

ספינג' צילום: חגית גורן

גבינת נאבלסייה

השף־קונדיטור אורן בקר: "גבינת נאבלסייה היא חומר גלם מבוקש בארץ, בעיקר בקרב השפים הערבים. מכינים איתה את כנאפה הפיסטוק הטעימה והמיוחדת ביותר, וכרגע ניתן להשיג אותה רק בשכם. הייתי שמח אם תהיה נפוצה גם יותר בישראל".

גבינת נאבלסייה צילום: שאטרסטוק

סיניות אמיתיות

השף דן זוארץ, דלידה: "יש כאן מסעדות אסייתיות שמזכירות את האוכל במדינות המקור, למשל המסעדות התאילנדיות והווייטנאמיות, אבל האוכל במסעדות הסיניות לא מזכיר את המטבח המקורי. אולי משום שמדובר בטעמים פחות מוכרים, אולי זה קצת מפחיד אנשים, אבל אני דוגמה למישהו שהאוכל הסיני שבסין הוא האהוב עליו בעולם. אם יהיה לי אומץ אולי אעשה צעד בכיוון בעתיד". 

אוכל סיני צילום: שאטרסטוק