מילים כמו חול: האלבום החדש של עומר אדם

כשמפסיקים להתייחס ברצינות לטקסטים ("מאמי, יש מבצע" למשל) אפשר ליהנות מהאלבום החדש של עומר אדם, בזכות הגרון ובזכות הנשמה

אלעד בילו 08:3327.03.17

תגיות:

השיר הראשון, שיר הנושא באלבום החדש של עומר אדם "אחרי כל השנים", מסמן בעיניי את כל הרעות החולות של האלבום. הוא לא רע, אבל גם לא טוב. הטקסט נשמע כמו שילוב של כל כך הרבה שירים אחרים, למשל הפזמון: "אני מתבונן בך, כל מה שיש בך, ניצחת את הכל / פתאום זה מכה בי, כל מה שיש בי זו את בגדול / אחרי כל השנים איתך עכשיו אני מבין, הפכת אותי אדם יותר טוב". גם מוזיקלית לא מדובר בפנינה. הרגע שבו אדם מבצע את הפזמון בשקט, חלש, בלי מוזיקה, ואז שר אותו שוב, הפעם עם המוזיקה בכל הכוח. נו, בסדר.

את השיר כתב והלחין אבי אוחיון, האיש שמאחורי "דרך השלום" של פאר טסי, שחתום על חצי מהשירים באלבום. חלק מהם עוברים, חלקם קצת מביכים ("תענה לה" עם הפזמון "מאמי, תעצור שם תביא חלב נגמר לי / מאמי, אל תשכח גם משהו מתוק כי בא לי / מאמי, תעצור שם תקנה ממתק לילד / מאמי, יש מבצע שם אולי תקנה לו בגד").

האלבום החדש צילום: יח"צ

תהיתי אם הכותבים לא לוקחים את מלאכת הכתיבה ברצינות או שמא לא לוקחים את עצמם ואת החיים יותר מדי ברצינות, והחלטתי להאזין לאלבום בלי להיות שיפוטי כלפי הטקסטים.

כשהאזנתי לו ככה האלבום עשה לי טוב. בחיי. אולי עשיתי הנחה לאוחיון, אבל בהחלט קיבלתי את אדם במתנה.

הוא לוקח ללב כל שיר, שר את הנשמה. בא לעבוד, אפילו בשירים השמחים מז'אנר הפופ הים־תיכוני הלא ממש רציני ובעיקר בשירים העצובים יותר ("בדיוק כמוני", עוד מחכה", "אין בי כוח" ו"תגידי לי לא").

זה בולט במיוחד ב"סופר עוד יום" (למעט השורה בפזמון "אולי תבואי / נו יאללה בואי"), עם כינורות ערביים והתפייטות יפה בפזמון, שירת בכי טורקית לא כבדה מדי.

איזה קול יש לו, ואיך הוא שולט בגרון. שאפו מגיע גם לאסף צרויה, שהלחין רבים מהשירים ועיבד כמעט את כולם.