בכיוון השעון: איתי נוי מרכיב ביפו שעונים נדירים

איתי נוי גילה את העולם המופלא של יצירת שעונים בעבודת יד דווקא בדיזנגוף סנטר. "תמיד היתה לי שאיפה לעשות דברים מדויקים. כשהשתחררתי מהצבא עבדתי שם באחת מחנויות השעונים ונדלקתי. ראיתי בידיעון של בצלאל שבמחלקה לצורפות יש קורס שעונים — אז נרשמתי. כשהגעתי לשם גיליתי שלא היה ולא נברא. אבל זה היה מה שחקרתי במשך כל הלימודים: בדקתי, למדתי, שאלתי שענים".

נוי בעבודה צילום: תומי הרפז

כיום נוי (44) מעביר את הקורס הזה בעצמו ("כבר 12 שנים"). בדרך הספיק לסיים את הלימודים ולהמשיך לתואר שני באיינדהובן שבהולנד, הוא זכה בפרס אנדי היוקרתי לעיצוב, ונהפך לאחד ממעצבי השעונים הבולטים בעולם — בשנה שעברה בחר מגזין "אסקווייר" בשעון שלו כאחד מעשרת שעוני היוקרה הטובים בעולם. עכשיו נפתחת תערוכה של שעונים בעיצובו, "זמנים מודרניים", במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים.

Chrono Gears דיוק במאית המילימטר

תהליך העבודה שלו על כל דגם נמשך חודשים. "זה תהליך מאוד אינטואיטיבי, שעובר עיבוד מאוד מאוד מדויק: הרעיון קיים, רק צריך לחשוף אותו. זו גישה קצת פילוסופית אבל ככה אני עובד. זה לא שאני אומר: 'השנה אני אעשה דברים צהובים בגודל מסוים'. אני מתחיל מאיזה רעיון: למשל של גלגלי שיניים, משהו שאולי מזכיר קצת תנועת כוכבים או תנועה סירקולרית מסביב לזמן, ומשם ממשיך".

צילום: תומי הרפז

נוי מתחיל את העבודה בסטודיו שלו ביפו בסקיצות ובשרטוטים ידניים, ואז עובר למחשב, "וכאן התהליך נהפך ממש להנדסי ומדעי. הדיוק הוא במאית המילימטר. אחרת זה לא יפעל". את החלקים הרבים והשונים שהוא מתכנן מייצרות מכונות ענק, שעושות חלקים למטוסים או לתעשיית האלקטרוניקה. "לחלק מהמפעלים שאני עובד איתם אין שום מושג בשעונים. אני מזמין מהם חלקים על פי שרטוט. בחלקים האלו אנחנו משתמשים בסטודיו לליטוש, הרכבה וצביעה. חלק מהדברים עוברים פה תהליכים ידניים, וּודאי שכל שעון מורכב באופן ידני". המתכות שהוא משתמש בהן הן "בעיקר נירוסטה מיוחדת המשמשת לציוד רפואי ולשתלים. אבל אנחנו עושים פה גם ציפויי זהב וצביעות על הנירוסטה".

נוי מייצר את השעונים שלו במהדורות מוגבלות. "לעשות שעון אחד זה לא משתלם: לא לי ולא ללקוח, כי תהליך הכנת התבנית הוא יקר מאוד. עם זאת, אני לא רוצה לעשות את אותו השעון כל החיים". כך למשל את הדגם האחרון שלו, Chrono Gears, הוא ייצר במהדורה של 24 פריטים, מתוך התייחסות למספר השעות ביממה.

קהל הלקוחות שלו, מספר נוי, הוא בינלאומי: "רובם אנשים מעט יותר מבוגרים, מעל גיל 30, כאלו שקצת מתחילים להסתכל על עצמם. זה בהחלט כלי לביטוי עצמי. אצל גברים זה כיום התכשיט העיקרי. אני רואה איך נפערות עיני האספנים שמגיעים לפה, זה אומר הכל".

על השאלה אם הוא לא חושש מהעובדה שבגלל הטלפון הנייד ושלל המכשירים הדיגיטליים אנשים משתמשים פחות בשעונים, הוא עונה ש"זה טוב. אנחנו נמצאים בתקופה שבה אנחנו לא צריכים שעון — אנחנו רוצים שעון. המכירות של תעשיית שעוני היוקרה, המכניים, הייחודיים, עלו ב־15 השנים האחרונות באופן משמעותי. אני מתאר לעצמי שהמכירות של השעונים הזולים, הפשוטים, אלו שאנחנו קונים רק כדי לדעת מה השעה — ירדו. באמת בשביל זה יש טלפון".

לדברי נוי, יש סיבה לאופטימיות. "השעונים המכניים ישרדו לנצח ויספרו את סיפור התקופה שאנחנו חיים בה", הוא אומר. "אני יוצר דברים שאנשים לא יזרקו לפח. גם אם בעוד 50 שנים יתקלקל למישהו השעון, הוא לא ישליך אותו אלא ינסה לתקן או ישמור במגירה. ככה גם הלקוחות שלי מתייחסים לשעונים שהם קונים ממני ועונדים על היד".