הכדור בידיים שלה: לונדון קיי מובילה את טרנד הגרפיטי הסרוג שעוטף את ניו יורק
ההצלחה כבר השיגה לקיי שיתופי פעולה עם ולנטינו ורשת סטארבקס, והיא לא מתביישת להעביר מסרים פמיניסטיים באמצעות המלאכה העתיקה, שמזמן לא מיועדת רק לסבתות
אמנות הסריגה, שנתפסה במשך שנים בעיקר כתחביב של עקרות בית, זוכה בשנים האחרונות לטוויסט עדכני מכמה כיוונים. לצד הסריגה בחוטי טריקו, שהפכה לאחד התחביבים השיקיים שמככבים בחדרי הילדים המעוצבים בפינטרסט, תופס תאוצה גם הז'אנר המכונה Yarn Bombing (בתרגום חופשי: הפצצה בחוט), המשלב סריגה עם אמנות רחוב — שגם היא הפכה לז'אנר אמנותי לגיטימי.
Yarn Bombing הן עבודות שנעשות באמצעות סריגה במרחב הציבורי, אשר באות לידי ביטוי בכיסוי צבעוני של פריטים במרחב עצמו או ביצירה של דימויים המתפקדים כמעין גרפיטי סרוג, שאפילו זכה באנגלית לכינוי Kniffiti. אפילו בישראל זכינו לראות כמה דוגמאות מהז'אנר, בין השאר "סוודרים" שכיסו עצים, אופניים, פחים ועמודי חשמל לפני כמה חורפים בשדרות רוטשילד בתל אביב.
האמנים שבוחרים להשתמש במסרגה במקום בצבע או בספריי גורפים לאחרונה התייחסות רצינית יותר מאשר היו פנסיונריות שיצאו מחוג קרושה. אחת מהם היא האמריקאית לונדון קיי (London Kaye), מי שהפכה את הסריגה לשפה האמנותית שלה, וזוכה בעקבות עבודתה להכרה משמעותית ושיתופי פעולה שאמנים רבים יכולים רק לחלום עליהם.
היא רק בת 28 ובהכשרתה בכלל רקדנית, שהגיעה לניו יורק לראשונה לטובת לימודי מחול ב־NYU. מגיל 13 היא סורגת כתחביב, ואת ה־Yarn Bombing גילתה במקרה, לפני ארבע שנים, כאשר פגשה את אחת מאמניות הז'אנר הבולטות והתלהבה מתיק הקרושה שלה. לא עבר הרבה זמן והיא החלה לעטר את רחובות ניו יורק בעבודות סריגה, וזכתה לתשומת לב מצד התקשורת המקומית, כולל כתבות ב"טיים אאוט" המקומי וב"הפינגטון פוסט". בהמשך פנו אליה חברות מסחריות שונות ונוצרו ביניהם שיתופי פעולה סרוגים ייחודים: היא נשכרה לסרוג עבור השקת סניף חדש של רשת בתי הקפה סטארבקס, סרגה שלטי חוצות עבור מותג הבירה Miller Lite ועיצבה קולקציה עבור רשת עיצוב הבית הנחשבת ABC.
אבל את הבאזז שהניב לה עבודה בשנה האחרונה היא חייבת למיני־סערה שעמדה במרכזה בספטמבר 2015: אחד משוקי הפשפשים בברוקלין, שם היא חיה ועובדת, הזמין ממנה יצירה גדולה לאחד מקירות המתחם, מעין ציור קיר, רק בחוטי סריגה. קיי החליטה ליצור דיוקן ענק המורכב מדמויות ילדים מוכרות: הילד סם מהסרט "ממלכת אור הירח" של הבמאי ווס אנדרסון משנת 2012 אוחז בשתי ידיו את דמויותיהן של התאומות מ"הניצוץ", סרט האימה הקלאסי של סטנלי קובריק מ־1980. לתגובות הנגד בעקבות העבודה הזאת קיי לא ציפתה. היא הואשמה ביצירת ג'נטריפיקציה, ונאמר עליה שהיא מייצגת את דור ה־Y, ההיפסטרים, שפולשים לשכונות מצוקה ומשתלטים עליהן מבלי לבדוק את עמדתם של החיים במקום. אף שטענה להגנתה שמניעיה היו תמימים ושהפכה לשעירה לעזאזל, היא החליטה להוריד את העבודה.
בדיעבד השערוריה הזאת השתלמה לקיי: במהלך השנה האחרונה פנו אליה חברות מסחריות נוספות ומובילות שהתלהבו מיכולות הסריגה יוצאות הדופן שלה. בין השאר היא עיטרה אוטובוס שלם עבור פרסומת של גאפ ויצרה עבודה לקידום המופע של קונאן אובראיין. אחד הפרויקטים הכי מעניינים שעבדה עליהם השנה היה שיתוף פעולה עם בית האופנה היוקרתי ולנטינו: היא עיצבה עבורו 18 חלונות ראווה וקולקציית קפסולה של פריטים סרוגים, שעליהם מופיעה דמותה שלה בסגנון המזכיר סרטי אנימציה.
קיי נחשבת לאחת הדמויות העיקריות שהחזירו לחיים את אותה מלאכה עתיקה, שבעבר יוחסה בעיקר לנשים - עובדה שמכניסה רבדים נוספים לעבודותיה, שקוראות תיגר על התפקיד המסורתי של הסריגה והסורגות ונתפסות כעוסקות בפמיניזם.
טרנד ה־Yarn Bombing חוצה הגבולות מקבל ביטוי גם בכנס בנושא שעתיד לקיים המגזין "ווג" בינואר ובו ישתתפו לא פחות מ־8,000 חובבי סריגה עכשווית.