אבוקדו: הפרי הטעים בעולם?

מקור שמו של הפרי הוא כנראה מן המילה האצטקית לאשך, Ahuacatl, שהפרי מזכיר אותו בצורתו. בארצות מוצאו נפוצה האמונה העממית כי לפרי השפעה חיובית על העיסוק בפעילות מינית.

לישראל הביאו את העצים, ככל הנראה, נזירי מנזר השתקנים בלטרון ושם גם נמצאים העצים הוותיקים באזור. גידול חקלאי מסחרי של הפירות החל בארץ רק בשנות השישים. הזנים הפופולריים ביותר הם ה"האס", זן עגול בעל קליפה עבה המשחירה כשהפרי בשל, וה"אטינגר", זן טעים במיוחד בעל קליפה דקה אשר שפותח בארץ. מרבית התוצרת נשלחת ליצוא לשוק האירופי, אולם גם כאן עולה הביקוש לפרי באופן מתמיד.

איור: איגור טפיקין

בעונה

זנים שונים מבשילים בתקופות שונות. המקדימים יבשילו בסוף הקיץ והמאחרים ייקטפו בסוף מאי. מי שחפץ לבו באבוקדו בקיץ ממש, יקבל, ככל הנראה, פרי מימי ותפל שפעמים רבות לא יבשיל כלל. זן אטינגר המקומי מגיע לשווקים החל מאמצע ספטמבר ונשאר לעתים אפילו עד מרץ.

בשוק

את האבוקדו קוטפים כשהפרי עדיין נוקשה אך לאחר שהספיק לפתח אחוזי שומן ניכרים. את תהליך ההבשלה עובר הפרי כשהוא בקערה על דלפק המטבח, בטמפרטורת החדר, עדיף בקרבת פירות בשלים כמו בננה או תפוח. לכל אחד מזני האבוקדו סימני הבשלה אחרים הבאים לידי ביטוי בעיקר ברכות בעת לחיצה קלה באזור צוואר הפרי ובשינוי בצבע הקליפה. בדוכן הירקות מקפידים לבחור פירות תמימים בעלי קליפה חלקה, ללא חתכים או מכות שעשויים להשחיר בטרם עת.

במטבח

את פרסומו קנה האבוקדו בזכות השימוש הנרחב במטבח המקסיקני. הגוואקמולה, מטבל האבוקדו המעט חריף שהכנתו הועלתה לדרגת אמנות של ממש, הוא החומוס של מרכז היבשת. לקבלת גוואקמולה פשוט מועכים אבוקדו טרי עם בצל, כוסברה ופלפל חלפיניו קצוצים ומזליפים מיץ ליים סחוט.

יש שיאמרו שזהו דבר המאכל הטעים בעולם כולו ועם זה קשה מאוד להתווכח. את האבוקדו חותכים רק כמה רגעים לפני האכילה פן ישחיר וממהרים לטפטף עליו מעט לימון כדי לעכב את תהליך ההתחמצנות.

אחוזי השומן הבלתי רווי הגבוהים שבפרי לצד תכולת חלבונים גבוהה וסגולותיו הבריאותיות הרבות האחרות, הפכו אותו לפופולרי גם במטבחים אפריקאיים ואסייתיים אחרים המתבססים בעיקרם על מזון מן הצומח.

בדרום אמריקה היחס אל האבוקדו הוא כאל פרי לכל דבר ומשתמשים בו להכנת משקאות, קינוחים ומיני מתיקה. משתמשים בו באופן דומה לשימוש בבננה בשלה. אפשר להכין ממנו שייק מצוין אם מוסיפים לו סוכר ויוגורט או גלידת שמנת וניל עשירה. אפשר גם להכין מן הפרי עוגות בחושות נהדרות, באופן זהה לאופן שבו מכינים עוגות בננה רק עם מעט יותר סוכר או ממתיק אחר.

בארץ נחשב האבוקדו לירק ואפילו לערכת הסלטים המסורתית של מסעדות הדגים הוותיקות חדר סלט אבוקדו לימוני לצד המטבוחה והגזר החריפים. לסלט סתווי ונהדר אפשר לבחור אבוקדו בשל אך מוצק יחסית ולהוסיף פרוסות ממנו לסלט ארוגולה, עם פלחי אשכולית נקיים מן הציפה ושברי שקדים קלויים. יוצקים מעל הכל שמן זית, מיץ לימון, מלח ופלפל ומערבבים רק מעט, שלא לפגוע בפירות העדינים.

אפשר גם לטגן טבעות אבוקדו עם מיץ ליים כשהן עטופות בבלילת טמפורה סמיכה, או לצלות אותן כמה רגעים בין שתי טורטיות תירס פריכות.