הותיר חלל אחריו

פסליו המונומנטליים פזורים ברחבי הארץ, אבל שמו נותר מעט בצל ואינו נמנה עם המיינסטרים האמנותי המקומי. שנה אחרי מותו של האמן פורץ הדרך עזרא אוריון בגיל 81 יתקיימו השבוע שני אירועים מיוחדים לזכרו: כנס בן יומיים (23–24 בספטמבר) במדרשת שדה בוקר ותערוכת "אתרי שיגור" (שנפתחת ב־27 בספטמבר) במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון.

אוריון היה דמות יוצאת דופן בנוף הישראלי: פסל, משורר, פילוסוף, לוחם אגדי בחטיבת אלכסנדרוני, ממקימי יחידת האלפיניסטים בחרמון, מנהל בית ספר שדה בוקר וממקימי בית הספר ללימודי סביבה במדרשת שדה בוקר.

הוא בחר מתוך אידיאולוגיה לעזוב את חיי העיר ועולם האמנות מבוסס הגלריות, לחיות במדבר וליצור "פיסול טקטוני", כפי שקרא לפסלים שיצר מתוך התבוננות בתזוזות כדור הארץ.

מימין האמן עזרא אוריון צילום: אברהם חי, אלון אוריון, עמית שעל

ב־1981 עמד אוריון בראש משלחת לאנפורנה שבנפאל. "אולי היה זה שיא יצירתו", אומרת יעל מסר, שאוצרת עם אודי אדלמן את התערוכה בחולון, "הוא בנה באמצע הבקעה מדרגות מאבן מקומית שאמורות לגרום לצופה לחוות יותר את ההר, זו חוויה קיומית. הוא הסתכל על העולם כפיסול, על הדרך שבה האבנים זזות והשבילים נוצרים בתזוזות כדור הארץ. העולם בעצמו מפתח פסלים, והוא מדגיש את הכוחות הטקטוניים על ידי התערבות מסוימת".

"פיסול בחומרים מקומיים היה חשוב לו מאוד", אומר בנו אלון אוריון (57), "אבא לא ראה הפרדה בין הטבע לאדם. הוא טען שהכל אחד. כל אחד עושה מה שביכולתו, וזו חוויה רוחנית רבת־עוצמה. בסופו של דבר הפסל באנפורנה היה בניית מדרגות שבתוך חמש שנים יתכלו משחיקת המים".

בינתיים בשדה בוקר כבר שנה שהגלריה לאמנות מדברית שהקים ועבד בה אוריון עומדת נעולה במפתח. גג הגלריה דולף, אבק בחלונות ובחדר האחורי טרמיטים אוכלים מסמכים, תמונות ואת דגמי הגבס של שדה הפסלים שתיכנן.

אלון אוריון ואוצרי התערוכה בחולון יעל מסר ואודי אדלמן צילום: נועה אוריון, קובי קואנקס

"צריך תחזוקה בסיסית"

“אבא תיחזק את הגלריה כל עוד יכל", אומר בנו אלון, גרפיקאי ואיש החברה להגנת הטבע. "בהיעדרו מישהו צריך לאפשר למקום תחזוקה בסיסית. משרד התרבות מוכן להשקיע, מכיוון שהוא מכיר בחשיבות האיש, אך בשביל כך האוסף צריך להפוך לציבורי". את הכנס הוא יזם לטובת המאמץ המרכזי של המשפחה: תיחזוק הגלריה לפיסול מדברי, והפיכת העיזבון שלו לאוסף ציבורי, כדי "שהמורשת שלו תהיה נחלת הכלל".

"במסגרת הפרידה הארוכה שלי מאבא שהלך ושקע לאלצהיימר", מספר אלון אוריון, "הסתובבתי ברחבי הארץ, פגשתי אנשים שהיו בקשר עם אבא וראיינתי אותם. הוא היה מגדלור של כריזמה והשאיר חותם אצל המון אנשים בנושאים רבים. בכנס שיתקיים בסוף השבוע אני מביא את השיחות שניהלתי לקהל רחב יותר". בין הדוברים בכנס מיכה אולמן, נוגה ראב"ד, ליאת קפלן, אמנון ברזל, אלישע שלם וצור שיזף. בין אוהדיו המושבעים היה גם שמעון פרס שכתב ב־1985 מכתב המשבח את פועלו של "אדם ברוך כשרון".

בתערוכה בחולון, לצד צילומים תיעודיים של הצלם אברהם חי שתיעד אותו ואת פסליו לכל אורך דרכו האמנותית, יוצג פרויקט חדשני לצפיה במשקפי (VR(virtual reality) שגם מעלה אפשרות חדשה לשימור ותיעוד חומרים היום. "צילמנו את המודלים של שדה הפסלים אכול הטרמיטים בגלריה המדברית וסרקנו אותם", מספר אדלמן. "בעצם העברנו את מודל הגבס למודל ממוחשב שבו הצופים יכולים לשוטט בתוך המודלים, כמו שאוריון דמיין אותם. אנחנו מחיים באיזשהו אופן את עבודתו שלא יצאה לפועל במהלך חייו".

האוצרים מסר ואדלמן הקימו לפני כשנה וחצי את המכון לנוכחות ציבורית שפועל במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון וחוקר את ההקשרים של אמנות ופעולה אזרחית ופוליטית במרחב הציבורי. "אוריון הוא נקודת מפתח ביחס לאמנות אדמה ואמנות שהיא לא עירונית", אומר אדלמן. "המחשבה על פעולה בחלל החיצון היא הזדמנות לחשוב בחזרה על פעולה ציבורית ויחסים על פני כדור הארץ". כשאדלמן מדבר על החלל הוא מתכוון לעבודתו הנועזת של אוריון "סופר קתדרלה 1" שיצאה לפועל ב־1992 מתחנה של סוכנות החלל הישראלית באזור ירושלים.

"הגיע למאדים"

"אוריון גייס את סוכנות החלל הישראלית, נאס"א ועוד רשת של סוכנויות חלל בעולם", מספר אדלמן, "ברגע אחד שוגרו קרני לייזר באורך מילארד ק"מ לחלל. שיגור קרני הלייזר התרחש במקביל מכמה מקומות בעולם: מצרים, רוסיה, גרמניה ואוסטריה. הרעיון של אוריון היה לשגר מוטות אור שיזוזו במקביל בחלל לנצח, מוט האור ימשיך לנוע בחלל כל עוד לא יתקל באובייקט אחר. לפי החישוב כרגע, הקתדרלה נמצאת מרחק 26 שנות אור מאיתנו".

"הוא גם הגיע במובן מסוים למאדים", אומר אדלמן. "לאחר שהוזמן להצטרף לפרויקט שנקרא "Vision of Mars" של "National space society ונאס"א שבו רוכזו על דיסק יצירות שקשורות למאדים, והדיסק נמצא כעת על אדמת מאדים. אוריון הציע לערוך פרויקט פיסול במאדים, וההצעה שלו נמצאת היום שם בדיסק במאדים".