כשהדולפינריום חייך

"חלק מהעבודה שלי הוא להישאר חסוי, ואני מקפיד על זה", מספר אמן הרחוב הישראלי DEDE, "וזה באמת נורא קשה כשהפעילות שלך בחוץ ותמיד בין אנשים, במיוחד היום, כשכל אחד הוא איש תוכן, לכל אחד יש מכשירים בכיס, והכל עולה תמיד לרשת החברתית. אז אני נוהג להסתכל לצדדים ולהיות מודע למה שקורה סביבי כשאני עובד, ואם אני שם לב שמצלמים, אני מבקש שלא יעלו, שלא יתייגו".

DEDE פועל בעיקר במרחב הציבורי ברחבי תל אביב. הוא מצייר על אתרי בנייה עבודות שיכולות להקיף עמוד בודד, קירות של מבנה שלם או ציור על משטח חניה ענק, שניתן להבין אותו רק במבט מלמעלה. סימן ההיכר שלו מתאפיין בדימוי של פלסטרים המופיעים ברבות מעבודותיו.

לאחר כעשור הוא מאגד לספר ראשון רגעים נבחרים מדרכו האמנותית: השראות, תהליכי עבודה ומחקר, עבודות סטודיו ועבודות מהמרחב הציבורי שצייר בשנים 2010–2016. הספר ייצא לאור בתחילת החודש (ניתן לקנותו בחנות שבאתר האמן, imdede.com), ובסופ"ש האחרון התקיימה ההשקה שלו לצד תערוכה בסטודיו שלו בדרום תל אביב. "גם כשהגיעו אנשים לסטודיו, עדיין לא ידעו מי אני", הוא טוען.

היצירה clothspin ליד בית מעריב בת"א צילום: dede

החופש ליצור

"לדמות שלי יש הגיון ורציונל משלה", מסביר DEDE, "וכשפונים אליי במייל או בפלאפון אני פשוט לא חושף פרטים עליי. כשיש לי ראיון מתוקשר - אחד התנאים שאוכל להשאיר כל מיני פרטים מעורפלים".

ומה קורה בתערוכות שלך?

"מי שמכיר אותי - כבר מכיר, ומי שלא - אני לא הולך ומציג את עצמי. אני גם מבקש ממי שמציג איתי, שלא יצביעו עליי. ובכל זאת, מפעם לפעם ומפתיחה לפתיחה יותר ויותר אנשים מכירים. השמירה על אנונימיות נותנת לי חופש יצירתי להיות ולהחליט מי אני רוצה להיות ומה אני רוצה להגיד. שלא יידעו למי לבוא בטענות", הוא צוחק.

הספר החדש יאפשר לקהל הרחב להיחשף לראשונה לא רק ליצירות של DEDE, אלא גם לאחורי הקלעים שלהן, "לכל הקרביים של העבודה", כדבריו, כולל טקסטים עם חווית העבודה בשטח. לפני כל יצירה שלו הוא עורך מחקר מעמיק על הלוקיישן הנבחר. הספר מציג תמונות פנים של בתים נטושים בעיר והצצה פנימה לאתרים מוכרים, רגע לפני שעברו את מגע האמן, ובראשן העבודה שמשכה את מירב תשומת הלב ועדיין מתנוססת בראש מתחם הדולפינריום: "היא היתה האתגר האמנותי הכי גדול שלי עד היום. בספר המבנה מפורט מבפנים ומבחוץ בצורה שאנשים לא מכירים".

DEDE והיצירה Wind Up Teeth בדולפינריום צילום: dede

נזהר מרוחות חזקות

תהליך העבודה על היצירה בדולפינריום מרתק לא פחות מהמבנה המיוחד. "העבודה היתה לא חוקית, כמו 95% מהעבודות בספר", הוא מסביר. "לא קיבלתי אישור מאף אחד, ועשיתי אותן על דעת עצמי".

בפועל היא נמשכה חמישה לילות, אחרי עבודת מחקר על סוגיות הרות־משקל כמו זמנים מיטביים לעבודה, אפשרויות הגעה לנקודה הרצויה ומזג האוויר הצפוי. מכיוון שהייתי צריך להחזיק מוט של 11 מטר כדי לצייר, בדקתי בכל יום מראש בתחזית אם הרוח לא חזקה מדי".

תפקיד חשוב נוסף שיש לספר כזה באומנות רחוב הוא התיעוד של יצירות אמנות שנעלמו. סופם של אתרי בנייה הוא להיבנות, והתקומה של הבניין מחריבה את היצירה, לפעמים אפילו בתוך ימים ספורים.

"יש לי עבודות ששרדו שלוש שעות", מספר DEDE, "פעמים רבות הגיע בעל המקום, ולא הספקתי אפילו לצלם אותן. אבל יש כאלה שמחזיקות שנים. עד היום אני מסתובב ורואה פלסטרים ברחובות, שאני אפילו לא זוכר שהלכתי בהם".