"תרבות הילדים מופלית לרעה"

פורת הלכה לעולמה לפני שנה, אך מורשתה שמורה בתיאטרון והקלטה בקולה מושמעת לילדים לפני כל הצגה. ביום שני הקרוב (29 באוגוסט) ב־18:00 יתקיים במוזיאון תל אביב אירוע לציון שנה ללכתה. בתום הטקס תעלה בבכורה חגיגית ההצגה "מיכאל" מאת ובבימוי צביה הוברמן (לבני 6–9), שמספרת על ילד שונה מלא דמיון שמצייר כל היום.

"אורנה השאירה מאחוריה מפעל אדיר שפועל ללא הפסקה ומעניק לילדים את התרבות האיכותית והמקצועית ביותר", אומר גואטה. "היא תמיד כיוונה גבוה: היא הראשונה שהקימה תיאטרון ילדים בארץ ואפילו העלתה את ההצגות שלו בעולם. היא ביקשה ממני לשמור על התיאטרון".

אורנה פורת. "אני לוקח אותה איתי לפגישות" צילום: צביקה טישלר

בתקופת כהונתו של גואטה רשם תיאטרון אורנה פורת הצלחות רבות. ב־2015 הוא הכניס כ־23 מיליון שקל, כ־6 מיליון מהם מהקצבות ציבוריות והשאר מהצגות, סדנאות, מנויים ותרומות. ברפרטואר שלו 50 הצגות שונות והוא מעלה 2,200 הרצות בשנה. "לפני שנה וחצי נעם סמל התקשר ובירך אותי על שעברנו את הקאמרי בכמות ההרצות, ובתשע השנים האחרונות לא סיימנו שנה בגירעון".

על אף ההישגים לתיאטרון עדיין אין בית משלו. לגואטה יש חלום להפוך את מתחם הדולפינריום לזירת תרבות עם אולמות תיאטרון וסדנאות לכל המשפחה, אך המקום בבעלות פרטית. "העירייה תומכת בנו, בסוף נמצא בית. קיבלנו את אולם אהל שם בבלפור והתחלנו לשפץ אותו, אבל זה הקדש, אז חל איסור לשחק שם בשבת, שזה היום החזק שלנו, ואנחנו נדרשים גם לערוך בו פעילויות למבוגרים. כל התיאטרונים הרפרטואריים קיבלו בית, ואנחנו פועלים בכל החזיתות".

לנצח את כולם

כשהוא אומר "אנחנו", הוא מתכוון בין השאר ליו"ר התיאטרון מיקי ירושלמי. "אני חושב שאחד הגורמים להצלחה שלנו הוא מיקי, שקיבל את המפתחות מאורנה, שעומד לצדי בכל המאבקים". אחד מהמאבקים האחרונים של תיאטרוני הילדים היה על הכוונה של משרד התרבות לשנות את הקריטריונים לתמיכה ולהפריד אותם מהתיאטרונים למבוגרים בעוגת התקציב. "הצלחנו להדוף את הגזירות בטענה שאנחנו עושים תרבות בדיוק כמו מוסד רפרטוארי למבוגרים. אנחנו באותה הסירה, אז כשתוקצה תמיכה גדולה יותר לתחום, ראוי שהיא תינתן לכולם. לא מכירים באורנה פורת כתיאטרון למבוגרים ברמת הניקוד לתקציב. כנגד כל שקל שתיאטרון למבוגרים מקבל אנחנו מקבלים 60 אגורות, ואין סיבה, אנחנו עובדים עם אותם יוצרים ולפעמים ההצגות שלנו גדולות יותר".

איך אתה מתמודד עם התחרות מצד תיאטרוני ילדים חדשים כמו באר שבע?

"אני עובד קשה כדי לנצח את כולם, אנחנו תיאטרון הילדים מספר אחת היום. תיאטרוני ילדים הם התמחות, שום תיאטרון מבוגרים לא מצליח לעשות את מה שהם עושים. הצגה שאנחנו מוכרים ב־13–14 אלף שקל, תיאטרון למבוגרים מוכר ב־35 אלף, אף שמדובר באותו סדר גודל של שחקנים, תפאורה, פועלי במה".

ההצגה "שרלוק" של תיאטרון אורנה פורת. "תיאטרוני ילדים הם התמחות" צילום: יוסי צבקר

גואטה (42), גרוש ואב לילדה, גדל ביפו ולמד בבית הספר לאמנויות בתל אביב ובתלמה ילין. אחרי שירותו הצבאי בגבעתי הוא פנה ללימודי משחק בסטודיו של ניסן נתיב, ושיחק בתיאטרון הפרינג', ומהר מאוד גילתה סביבתו את יכולות ההפקה והניהול שלו. אחרי שניהל את מרכז הפרינג' בבית ציוני אמריקה ואת תיאטרון גבעתיים, כל אחד במשך חמש שנים, הציעה לו המנהלת האמנותית של אורנה פורת דאז צביה הוברמן להגיש מועמדות לניהול. ומאז הוא שם.

אתה מעורב בתכנים האמנותיים?

"גיל צרנוביץ הוא מנהל אמנותי נפלא והוא הפוסק האחרון. אני יכול להעלות רעיונות או להעיר, כשיש עניין פוליטי לא נחוץ או אלימות מוגזמת, אבל אני לא מתערב ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין.

הקאמרי זה השיא

עכשיו, כשנעם סמל מפנה את הכיסא, תגיש מועמדות לניהול הקאמרי?

"זה התפקיד הכי נחשק, וזה התיאטרון הכי מצליח, יוקרתי וגדול בארץ. על נעם אני מסתכל בהערצה שנים ולומד ממנו, הוא מנכ"ל בעל יכולות בלתי רגילות. הייתי שמח להיות שם, ואני מאמין שכשייצא קול קורא למכרז אני אשקול את זה ברצינות, אין סיבה שלא, זה קורה פעם ב־20 שנה. אני נמצא במקום מדהים, אבל יש לי עוד המון אתגרים לכבוש, וברור שלנהל את הקאמרי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לי כי משם אין לאן להתקדם, זה הסוף, שם אני סוגר את החיים שלי".

מנכ"ל תיאטרון אורנה פורת רן גואטה. חולם לנהל את הקאמרי צילום: אוראל כהן