חוה אלברשטיין על מותו של נחום היימן: "מי שלא הכיר אותו לא ישכח את שיריו"
המלחין נחום היימן, חתן פרס ישראל ומגדולי המלחינים בזמר העברי, נפטר בגיל 82. הוא הלחין שירים רבים ביניהם "חופים", "כמו צמח בר" ו"החול יזכור" וגם הלחין גם פסקולים רבים לסרטי קולנוע
נחום נחצ'ה היימן, חתן פרס ישראל ואחד ממלחיני השירים האהובים בישראל הלך לעולמו הערב בבית החולים מאיר כפר סבא בגיל 82 כשבתו הזמרת סי היימן ונכדיו לצדו. היימן נפטר לאחר קריסת מערכות בעקבות חיידק אלים.
להיימן ספדה הזמרת חווה אלברשטיין, לה הלחין את השיר "כמו צמח בר": "נחצה היימן היה בשבילי המלחין ממשיך הדרך של המלחינים הישראלים הקלאסיים מתתיהו שלם ועמנואל זמיר שעליהם גדלתי והיו בשבילי הצליל של הארץ. משהו ביצירה שלו אמר "עממי" במובן הכי טהור ואמנותי של המילה. "חמישית גלבוע" שלו הזכירה הרכבים עממיים מופלאים מדרום אמריקה מאירלנד ממזרח אירופה.
"הבעיה הייתה חוסר השקט של נחצ'ה. נחצ'ה היה איש חסר מנוחה שלא ידע לרוות נחת מעבודתו ותמיד הרגיש שמשהו חסר. האמת היא שברגע שהמילה רוקנ'רול כבשה כל חלקה טובה בארץ והשירים הפכו לעירוניים מאד, נחצ'ה הרגיש קצת דחוי אבל הוא לא נבהל - ארז את המשפחה ואת הפסנתר ויצא לפריז ואחר כך ללונדון. הוא המשיך להלחין שם בגולה את אלתרמן וגולדברג ורחל ונתן יונתן. כשחזר לארץ כבר לא היינו בקשר, שמעתי על העבודות שלו ובעיקר פרויקט ההנצחה של שירים ישראלים ישנים וכמעט נידחים. מסתבר שמה שנחצה עשה בשביל יוצרים אחרים הוא לא זכה שיעשו לו. השנים האחרונות היו לא קלות למרות שזכה בצדק בכל פרס וכיבוד אפשריים.
"נחצ'ה ידע ליהנות מהחיים, למרות האולקוס שממנו סבל לא וויתר אף פעם על בקבוק יין משובח וארוחת גורמה והרבה צחוקים ושובבות. כך אני מעדיפה לזכור אותו
ומי שלא הכיר אותו לא ישכח את שיריו."
היימן נולד ב-1934 בריגה לטביה ועלה ארצה ב-1939. החל לנגן בגיל חמש בפסנתר ולאחר שחלה בשיתוק ילדים בגיל 10 עבר לנגן באקורדיאון. בשירותו הצבאי היה אקורדיוניסט מחליף של דובי זלצר בלהקת הנח"ל ונישא לדליה קולטון עימה עבר לקיבוץ בית אלפא וממנה נולדו שתי בנותיו בילי וסי היימן.
שיריו הפכו במהלך השנים לנכסי צאן הברזל של הזמר העברי בהם "כמו צמח בר". שיתוף הפעולה שלו עם נתן יונתן הוליד עשרות קלאסיקות בהן "חופים", "שיר אהבה ישן" (אניטה וחואן) ו"החול יזכור".הוא טיפח כמלחין זמרים רבים בראשית דרכם בהם כאמור חוה אלברשטיין, הפרברים, עליזה עזיקרי, אורנה ומשה דץ ועוד.
בסוף שנות ה-60 נסע לצרפת וזכה להצלחה בינלאומית כשגדולים שרו את שיריו בהם ננהמושקורי, מארי לאפורה , מייק ברנט וריקה זראי.
ב-2002 הקים את העמותה למורשת הזמר העברי במסגרתה הוא העלה על תקליטורים הקלטות ישנות ומחדש ומקליט שירים ותיקים. בשנת 2008 הוענק לו פרס ישראל.
למרות הישגיו הרבים ותרומתו הרבה לזמר העברי הוא חי בשנים האחרונות בעוני ותנאים ירודים, כשהטריגר היה לדבריו גירושיו מאשתו השלישית לה ויתר על חצי מהתמלוגים שלו ונתן לה את פרס ישראל בסך 150 אלף שקל בזמנו. בראיון בטלוויזיה לפני שלוש שנים סיפר: "כשאני הולך לצרכניה ביישוב, אני צריך לחשוב מה אני קונה וכמה כסף אני מוציא. כשאין לי אני קונה פחות. כשאין אז אין. אז אוכלים פחות, אז מה?. אני נראה לך רעב? לא".
בתו סי היימן "אני נפרדת היום מאיש השירים שלי אבא. פרידה שהחלה מזמן אבל כאשר הגיע הרגע הוא כמובן הגיע מוקדם מדי. אבא חי את חייו כמו אלפי שיריו, הוא הפך לפסקול של כולנו אבל בשבילי הוא היה אבא שלי ואני כבר מתגעגעת".
הפזמונאית והסופרת לאה נאור לה הלחין את שירי "זרעים של מסטיק" אמרה הערב ל"כלכליסט": "הוא היה חבר טוב, חבר נעורים ואיתו כתבתי את הדבר הראשון לילדים 'זרעים של מסטיק', שהיה בכלל יוזמה ורעיון שלו כשהיה חבר בית אלפא. הוא היה מלחין מופלא ואיש חרוץ וחבל. מזל שעוד קיבל פרס ישראל".
נחום היימן יובא למנוחות היום ב-18:00 בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא. ארונו יוצב באכסדרת תיאטרון הקאמרי בתל אביב בשעות 15:30-13:00, והציבור מוזמן לבוא לחלוק לו כבוד אחרון.