איכסה. תנו לי עוד

אחרי צ'יפסטאר, שבתחילת השנה גרם לישראלים לעמוד בתור באבן גבירול בתל אביב כאילו מדובר היה בתור לכרטיסים להופעה של ג'סטין ביבר, מגיע דוכן צ'יפס־בקונוס־עם־רטבים חדש, שהתמקם השבוע ברחוב ויטל 10 בפלורנטין, ומאיים להפוך לרשת. למה כולם בטירוף עכשיו על צ'יפס? אולי כי אפילו פאקינג מקדונלד’ס מנסה למכור לנו אוכל בריא. בתגובה אנחנו נקפוץ לבריכת שמן עמוק, נתכסה במיונז ונשים לזה סוף.

הקונספט פשוט: אמסטרדם פרייז מתמחה בצ'יפס הולנדי ומציע ללקוחותיו צ'יפס טרי, מלאן רטבים (גם פה יש אופציות טבעוניות, נטולות גלוטן ובלה בלה בלה, כי אין ברירה), משקאות קלים מן השורה, וקוקטיילים של המותג המיובא קיס־מיקס בפחית. על פי הקומוניקט, "במקום מוצבים שני מסכי LCD גדולים המציגים בשידור חי את מה שקורה בתעלה נבחרת של העיר אמסטרדם על מנת לגרום ללקוחות לטעום באמת מהעיר אמסטרדם". כשאני ביקרתי במקום הוקרנו על שני המסכים אותה הופעה של טייסטו. תכלס, הסופרסטאר די.ג'יי ההולנדי מעניק טעימה הרבה יותר מדויקת מהעיר אמסטרדם.  

אמסטרדם פרייז. לוקח זמן להתרגל

בהודעה לתקשורת אמר יזם המסעדה דודי יפתח: "אנו פונים לכל הקהלים ומתאימים במיוחד ככפפה ליד לפלורנטין שמתפתחת כאחד המוקדים המרכזיים לחידושים קולינריים בעיר. נשמח לראות כאן לא רק היפסטרים". ברור, הוא ישמח לראות גם סטלנים.

אני הגעתי למקום לפני כמה ימים לטעום את הפלא. רשימת הרטבים לבחירה אינסופית, אם מחשיבים את השילובים השונים האפשריים. הבייסיקס כוללים כל דבר מסאטה הולנדי, גבינת צ'דר, שני סוגים של קארי ועד עמבה ורוטב שוקולד. תהיו בטוחים שההשתוממות מהרעיון הבאמת ביזארי לשפוך שוקולד מומס על תפוחי אדמה מטוגנים תחזור על עצמה בכל אייטם שייכתב על אמסטרדם פרייז בכל מדור אוכל או בלוג קולינרי. ובכן, טעמתי את הפלא. ואתם חושבים שהסתפקתי

ברוטב שוקולד על צ'יפס? הו לא! כשהבחור החמוד מאחורי הדלפק שאל איזה רוטב אני מעוניינת לטעום אמרתי לו, בביטחון לא אופייני: "תפתיע אותי, חבר". והוא הפתיע.

כשאני חושבת על זה בדיעבד, יכול להיות שהוא הסתלבט עלי, אבל הבנאדם אשכרה הגיש לי קונוס עם צ'יפס שהוזלף עליו שילוב בלתי נתפס של - Wait for it - שוקולד, סרירצ'ה (רוטב הצ'ילי התאילנדי החריף עם התרנגול), מיונז הולנדי ושבבי קוקוס. אני חוזרת - שוקולד, חריף, מיונז וקוקוס. על צ'יפס. אחרי שלקחתי את הביס הראשון הוא שאל אותי שוב ושוב איך זה, בחיוך שובבי. בהתחלה לא ממש יכולתי לענות, לקח לי זמן להתרגל, להיפטר מהעכבות, להיכנס לזה. אחרי כמה דקות, היד שלי היתה תקועה בתוך הקונוס הארור עד המרפק בניסיון לגרד מהתחתית את מה שנשאר מאורגיית הרטבים הבלתי נתפסת הזאת. מסקנה: כל דבר טעים ביחד עם כל דבר טעים זה טעים. באמת! נסו את זה בבית. חומוס ומילקי, גרבר וסושי, לקרדה ובן אנד־ג'ריז. הביקור באמסטרדם פרייז פתח לי במוח עולם שלם של אפשרויות חדשות ועל כך אהיה אסירת תודה לו לנצח.