דקדנס להמונים
זהב ורוד הוא הצבע לאנשים שיש להם כבר מספיק זהב. או לאלו שמפנטזים להיות כאלה
הזהב הוורוד (Rose Gold, צבע המתקבל מעירוב של זהב ונחושת) הוא אולי הצבע של הרגע, אבל אינו חדש. כבר במאה ה־18 השתמשו בו ליצירת תכשיטים, ובתחילת המאה ה־20 יצר ממנו קארל פברז'ה, הצורף של הצאר הרוסי, את "ביצת הקרמלין" המפורסמת. בשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה מחודשת, כשחברות יוקרה לתכשיטים כמו פיאז'ה או ואן־קליף וארפלס החלו להשתמש בו שוב. "זהב ורוד נטמע בעור, ולכן דיסקרטי יותר מזהב צהוב או זהב לבן", הסבירה מעצבת תכשיטים למבקרת האופנה סוזי מנקס.
הזהב הוורוד התפשט מעולם התכשיטים לשלל חברות מוצרי צריכה — ממעצבי עילית כמו דיאן פון־פירסטנברג ואלכסנדר וונג, דרך חברות בישום וקוסמטיקה ועד לרשתות כמו בירקנשטוק. "זהב ורוד הוא דקדנטי: הוא מיועד לאנשים שכבר יש להם מספיק זהב רגיל", כתבה רבקה מיד ב"ניו יורקר". "אנחנו חיים בעידן של כלכלות עולמיות בוערות ולא יציבות, של חלוקה בלתי זהירה ולא הגיונית של עושר, של תרבות צרכנית מסוכנת המאפשרת לחברות טכנולוגיה להכניס 50 מיליארד דולר ברבעון — בעיקר באמצעות שכנוע של אנשים שכבר יש להם טלפון שהם צריכים גרסה קצת שונה שלו. כפי שאפל יודעת טוב יותר מכולם, אנחנו חיים בעידן הזהב הוורוד".