"לגעת בילדים העצובים"
נדמה שאין נושא שסופרת הילדים המצליחה זוהר אביב לא כתבה עליו, מאלרגיה לבוטנים ועד הטרדות בוואטסאפ. ובכל זאת, עם כמעט 70 ספרים ברזומה היא עדיין לא מצליחה להתפרנס מכתיבה
ספרה הראשון יצא לפני 26 שנה, ובימים אלה, אחרי יותר מ־60 ספרים מודפסים ושישה ספרים אלקטרוניים, הוצאת קוראים מפרסמת שני ספרים חדשים פרי עטה: "בגוף אחר" מסדרת יד הפלא, על התמודדות עם אלרגיה לבוטנים ורגישות לחלב, ו"מסך שבור" מסדרת חבורת כוח המוח, על בעיות כמו התמכרות לסמארטפון, איומים בוואטסאפ ועוד אתגרי יומיום של העולם הדיגיטלי.
אביב. "חשבתי לסגור את סדרת 'כוח המוח', ואז חרם דיגיטלי על ילד הוליד סיפור חדש" צילום: עמית שעל
אביב מספרת שאחד הסודות לפריון היצירה שלה הוא שמירה על קשר עם קוראיה הצעירים. היא פוגשת ילדים בבתי ספר כשהיא מעבירה הרצאות נגד אלימות ובעד קבלת השונה. אחרים כותבים לה ישירות, לכתובת האימייל שהיא מפרסמת בסוף כל ספר. היא משוחחת עם הילדים ושואבת השראה מסיפוריהם.
"כשילדה סיפרה לי בדמעות שאמא שלה מכורה לטלפון הנייד ולא שמה לב אליה כי היתה עסוקה במשחק קנדי קראש, הבנתי שאני חייבת לכתוב על זה", היא מספרת. "למרות האלמנט הפנטסטי של סדרת יד הפלא, הסיפורים שם הם מחייהם של ילדים אמיתיים, לעתים אף בשמם האמיתי. אני עושה תחקיר מקיף על כל תופעה, אם זה עיוורון, הפרעת קשב או צליאק, ומנסה לתפוס תופעות נרחבות ככל האפשר".
שני הספרים החדשים של אביב העיסוק שלך בקשיים חברתיים בא ממקום אישי?
“האמת שכן. הייתי ילדה מלאת דמיון אבל לא מקובלת, האאוטסיידרית שמסתכלת מהצד, זו שיש לה חברה אחת שהיא מספרת לה סיפור בהמשכים, אבל לא אחת מהחבר'ה. אבא שלי מאוד רצה בן, אז הוא כל הזמן לקח אותי להסתפר קצר. הרגשתי כל כך מכוערת, וניסיתי לרצות את כולם. לא היה לי קל, ולכן אני מתחברת לילדים שלא קל להם. למה לא מסתכלים גם על אלה שפחות יפים? רציתי לעשות שינוי".
