השדרה הראשונה

שדרות ירושלים הוקמו ביולי 1915 בידי חסן בק, מושלה הצבאי של יפו מטעם השלטון העות'מאני, שכינה אותן על שם הבוס שלו, מושל סוריה ופלסטין ג'מאל פאשה. ההחלטה להקים שדרה התעוררה בחסן בק לאחר שהתקנא בשדרות רוטשילד התל־אביביות, שהוקמו ב־1910; גרסאות אחרות גורסות שהושפע דווקא מהשדרות הרחבות של פריז. כך או כך, האדריכל אמנון בר אור מבהיר כי למעשה שדרות ירושלים הן הראשונות. "כשכיניתי את שדרות ירושלים 'השדרה הראשונה' הקמתי עליי את זעמם של אנשי תל אביב", הוא מספר, "אבל האמת היא ששדרות רוטשילד לא הוקמו כשדרה, אלא כגינה ציבורית שהלכה והתרחבה. הגינה אמנם תוכננה לפני שדרות ירושלים, אבל שדרות ירושלים היו השדרה המתוכננת הראשונה".

שדרות ירושלים, 1940. "שדרה עם ארבעה בתי מלון וארבעה בתי קולנוע" צילום: ספריית הקונגרס

הקמת השדרה, מספר בר אור, היתה מעשה שנוי במחלוקת. "בכל שנותיהם בארץ, הטורקים לא העזו לבנות ממזרח לעיר העתיקה, כי שם היו פרדסי התפוזים, הפרנסה של יפו. הבנייה היתה תמיד מצפון ומדרום לעיר: עג'מי נבנתה בידי נוצרים מדרום ומנשייה נבנתה בידי מוסלמים ומיעוט יהודי מצפון. ואז, פתאום, חסן בק בא ומתכנן באמצע הפרדסים שדרה שהולכת משום מקום לשום מקום.

"בשנות העשרים, ובעיקר בשנות השלושים ותחילת שנות הארבעים, השדרה היתה מרכזה של יפו החדשה. זו היתה עיר מודרנית שהתחרתה לגמרי בתל אביב: היו בה מערכות עיתונים ערביים ויהודיים, בתי קולנוע ותיאטראות. החשיבות האורבנית, האינטלקטואלית והתרבותית של השדרה היתה עצומה".

תצלומים היסטוריים משנותיה הראשונות של השדרה חושפים כי מתחת לבטון שמכסה אותה בשנים האחרונות פעמה שדרה ירוקה עם כיכרות קטנות ומטופחות וחיי תרבות שוקקים. "כל המי ומי, העשירים, האינטלקטואלים, עברו לגור ליד השדרה ופיתחו שם את העסקים שלהם", מספר לביא ונונו. "ביפו היתה אז שדרה עם ארבעה בתי מלון, ארבעה בתי קולנוע, שכונה שלמה של קצינים בריטים (נגה - ר"ד) ורכבת. הרבה מהאינטלקטואלים הערבים שגדלו בפלשתינה של אז ויצאו ללמוד בחו"ל חזרו עם השפעות של תרבויות זרות ועשו כאן דגם מקומי - דברים כמו בתי קפה, שלאו דווקא היו פה. זה שילוב מדהים של העיר העתיקה שקיימת יותר מ־4,000 שנה עם המודרנה של אותה תקופה".

הסגנון האדריכלי הבולט במבנים סביב השדרה היה אר דקו. "הערבים דחו את הבאוהאוס והעדיפו את האר דקו, שהוא מאותה תקופה ועם אותה טכנולוגיה, אבל גם עם סימטריה; מה שהיהודים דחו כדקורציה אצל הערבים התאים מאוד", מסביר בר אור. "היום היא מלאה במבנים מדהימים. לדעתי יש להכריז על רוב מבני השדרה לשימור וכן על השדרה עצמה, וכך אולי יוסר האיום להשמדתה באמצעות הרכבת העילית".