הוא לא כמו כולם
תערוכת היחיד החדשה של אורי קצנשטיין במוזיאון תל אביב מתפרסת על שני חללים ומצליחה להיות מורכבת אך גם קומוניקטיבית ולספק לצופה שעות של הנאה
אורי קצנשטיין (64) הוא כנראה הדמות הכי קרובה לרמי פורטיס של עולם האמנות - כזה שההגדרה "משוגע" יושבת עליו בול, דווקא מהכיוון החיובי שלה. הוא אמן רב־תחומי שעוסק בפיסול, וידיאו ארט, מוזיקה, פרפורמנס וסאונד - והכל במעין מיקס שמייצר שפה מובחנת מאוד משלו. קצנשטיין מצליח להיות מורכב מצד אחד וקומוניקטיבי מצד שני, משימה שהרבה אמנים אחרים נכשלים בה.
"Backyard", תערוכת היחיד החדשה של קצנשטיין במוזיאון תל אביב לאמנות (50 שקל, עד 18 באוגוסט, שדרות שאול המלך 27), מוצגת לרגל זכייתו בפרס סנדל לפיסול, ואכן יש בה הרבה פסלים, אבל ממש לא רק. התערוכה הגדולה נחלקת לשני חללים: החלל הראשון, בקומת הכניסה למוזיאון, מוקדש לעבודות הווידיאו של קצנשטיין בארבעת העשורים האחרונים. הצופה מתיישב על ספסל אל מול מסך בגודל בינוני ובוחר מתוך תוכנה ממוחשבת באיזו עבודה לצפות, בלי שהוא יודע עליה דבר מלבד שמה.
רוב עבודות הווידיאו הן בנות כמה דקות, והצפייה בהן נעימה וזורמת. בהרבה מהעבודות של קצנשטיין אפשר למצוא אלמנטים מוזיקליים, ורובן יוצרות אווירה ניסיונית־מחתרתית במתכוון.
מתוך התערוכה. דמויות נוגעות ללב
חלקה השני והמרהיב של התערוכה נמצא בחלל שבקומה מינוס אחת במוזיאון, ומכיל עבודות פיסול, מיצבים ומכונות סאונד שקצנשטיין בונה. המיצב המרכזי שמקבל את פני הנכנסים לחלל הוא ענק: בליל של דמויות צבעוניות, חפצים, רמקולים ומכשירים הניצבים על מדפי עץ במין כאוס מסודר למחצה. הדמויות, רובן של קצנשטיין עצמו, פופיות מאוד - אבל גם מצליחות לגעת ללב. שלל הצבעים והאלמנטים שמהם מורכב המיצב הענק גורמים לו להפוך לעבודה מהפנטת, כזו שאפשר לבלות מולה שעות ארוכות, ובכל זווית לגלות משהו חדש.
בחדר האחורי של החלל הזה ניצבות עבודות פיסול נוספות, כולן מרשימות באותה המידה ואפילו יותר, בין שזה פסל של ראש ויד ענקיים באדום בוהק הבוקעים מתוך הקרקע, ובין שדמויות דקיקות שנדמה כאילו מרקדות באוויר או על הקרקע. לצד כל אלה קצנשטיין מציג את מכונות הסאונד שלו — יצורי כלאיים שהוא בונה לבד מחומרים שונים, שמטרתם ליצור קולות אבל גם לשמש יצירה בפני עצמם. מצד אחד הן מתפקדות ככלי נגינה, שיכולים להשתלב בתזמורת או לחלופין בלהקת רוק, ומצד אחר כאלמנטים פיסוליים, אמנם פחות מרהיבים משאר הפסלים שלצדם, אך המורכבות שלהם הופכת אותם למעניינים.
מתוך התערוכה Backyard. כוללת הרבה פיסול, אבל ממש לא רק
