מה אני לובשת עכשיו?

לובשת:

שמלה: "מבד שהבאתי מחנות בעיירת הנמל הקטנטנה Skagway באלסקה – שניים וחצי רחובות יש שם. תפרה לי אותה התופרת שלי עליזה בן מימון, טורקייה מדהימה בת 84. תיארתי לה את הגזרה והיא פשוט גזרה את הבד על הגוף שלי. אני אוהבת בדים וטקסטורות. הבאתי מהחנות ההיא עוד שני בדים, מאחד תפרתי גלבייה ומהאחר אני עדיין שוקלת מה לעשות".

כפכפים: מהחנות באיוס ניקולאוס שבכרתים

תיק: סלין

טבעות ושרשרת: Messika, בתיה וונג

צמידים: מרוקאיים עתיקים שקניתי בירושלים פעם

משקפיים: illesteva, מחנות המשקפיים דז'ה וו בבן יהודה

"תמיד נונשלנט. זה לא אומר שלא אשקיע. אני אקפיד מאוד, אבל בסופו של דבר אני אוהבת שיש גם משהו שנראה זרוק. באירועים למשל, כשצריך להיראות טיפ טופ, אני מצליחה פחות".

נורה שטיינפלד צילום: מירי דוידוביץ

"השאלה הזאת, בכל הקשר, מרגיזה אותי. אין אחד. זה כמו שתשאלי אותי אם יש מאכל אחד שאהוב עליי. אין כזה דבר. כך גם באופנה. אני יכולה למנות כדוגמה את Humanoid ההולנדי או מארני, אבל יש עוד הרבה, מוכרים יותר או פחות".

"אוברול בצבע שק בהיר שקניתי בנסיעה הראשונה שלי לחו"ל, לאמסטרדם, כשהייתי בת 17 וחצי. עד היום אני לובשת אותו ואני מתה עליו".

"חולצות. תמיד".

"ממש כמו בטיפול ההומיאופתי שבו אני מחפשת את הייחודיות של כל אחד ואחד, גם בקניות אני אוהבת דברים מיוחדים. למשל בתי מרקחת של פעם. אני לא יכולה לחלוף על פני בית מרקחת כזה ולא להיכנס אליו ולהסתכל על כל הבקבוקים, מוצרים מיוחדים, כלים".