$
מוסף באזז ספטמבר 2014
באזז סתיו

נקודת האיזון

מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו, היא נושאת הדגל של מראה אשת הקריירה החדשה: לא זקוקה לשריון גברי, לא מתאמצת להיות פתיינית — אלא מרגישה נוח בעור של עצמה

שירה ברויאר 08:5615.09.14
“אשה לא צריכה יותר מדי תירוצים כדי לנעול נעליים מהממות", אמרה פעם מריסה מאייר בראיון. מאייר, המנכ"לית הדומיננטית, היפה והשנויה במחלוקת של יאהו, היא כוכבת בענף ההייטק, אבל לא רק בו: היא גם מתלבשת מצטיינת שאינה מפחדת לחשוף את הפאשניסטה שבתוכה. היא אורחת קבועה בשורה הראשונה בתצוגות שבוע האופנה של ניו יורק וברשימת המתלבשות המצטיינות של מגזין "ואניטי פייר", ידועה כמי שעשויה להתלהב באמצע ישיבה מנעליים או תיק לוהטים, וסיפרה פעם שהיא שואבת השראה מאוסקר דה לה רנטה, המעצב החביב עליה. וכן, אין לה זמן לסיבובי קניות, ולכן יש לה קניינית פרטית שרוכשת עבורה בגדים פעמיים בשנה, מהקולקציות החדשות שמגיעות לכלבו הניו־יורקי היוקרתי ברגדורף גודמן.

 

מאייר מסרבת להיות סטריאוטיפ. היא ה"גם וגם" החדש. היא גם הגברת הראשונה של עמק הסיליקון, וגם מצטלמת בכיף שרועה בהפקה של "ווג". היא הפכה למודל לאשה בתפקיד ציבורי בכיר שאופן לבושה מבטא פריצת דרך - לא משום שהוא יוצא דופן כשלעצמו, אלא משום שהוא רענן לחלוטין את המראה המשעמם של נשים בתפקיד ייצוגי בכיר.

 

מריסה מאייר היא ה"גם וגם" החדש מריסה מאייר היא ה"גם וגם" החדש צילום: איי אף פי

 

אותו כיוון, אגב, סומן גם בידי מישל אובמה. שתיהן שייכות לגזע חדש של גברות ראשונות שמתייחסות לאופנה כאל שעשוע: הן לא ממשיכות את דרכה של ג'קי קנדי, שהיתה אייקון אופנה בכל הווייתה, ומנגד גם לא את הילארי קלינטון, שצייתה לקוד הלבוש המקובל ביובש ענייני. אובמה ומאייר, רציניות ככל שיהיו, אוהבות בגדים. מעמדן הוא הזדמנות לבטא את עצמן גם דרך האופנה. הן לובשות הכל: שמלות, חצאיות וקרדיגנים קטנים, ז’קטים ומכנסיים, צבעים והדפסים - וניכר שהן נהנות מכל רגע.

 

האופן שבו מאייר מצליחה לשלב בין היותה מנכ"לית שאפתנית לבין אהבתה לאופנה משפיע על הדרך שבה מתעצבת דמותה החדשה של אשת הקריירה של המאה ה־21. את הרמזים לשינוי אפשר כבר לראות בקולקציות החדשות לסתיו־חורף 2014: יותר אפשרויות משחק בין הגברי לנשי בלי ליפול לקלישאות המוכרות של אשה בבגדי גבר, בחליפת עסקים שמרנית - או בהפוך על הפוך, בחליפה סופר־סקסית עם חצאית צרה קצרה ועקבי סיכה. נשות הקריירה העכשוויות משוחררות מסטריאוטיפים: יש להן די אפשרויות נוחות ותכליתיות שממזגות נשיות מתוחכמת, כזו שאין צורך לנפנף בה וגם לא להצניעה. הן לא זקוקות לשריון מגן בדמות חליפה מחויטת בסגנון גברי או לנשק הסקס אפיל הפתייני. דרך האמצע מנצחת.

 

כן לחליפות מחויטות - אבל בצבעים רכים של ורוד עתיק, תכלת מעושן וירוק כמו בתצוגה של גוצ'י, או בגזרה ואווירה מרומזת של חליפת ספורט כמו אצל סטלה מקרטני. כן למכנסיים גבריים מצמר אפור - אבל במראה אוברסייז מלא שיק, בשילוב גולף בצהוב־חרדל, או בגזרת סקיני צרה עם מקטורן גברי קצר, עשיר וחושני כמו בתצוגה של פול סמית'. וכן, בהחלט כן למראה נערי מחויט שמתבסס כולו על המלתחה הגברית - אבל בהקצנה שהופכת את המסר לחתרני, חייזרי, יצירתי ונועז כמו בתצוגה של אלכסנדר וונג. השאלת פרטים מבגדי גברים והפיכתם למשהו חדש ואחר לטובת הנשים מתבטאת גם בפרט קטן כמו גימורי הדשים בז'קט של פראדה, המצופים עור כסוף.

 

וכאמור, לא רק מכנסיים ומשחקי גבריות/נשיות: החורף החצאיות חוזרות בגדול, קצרות או באורך מידי, צרות וישרות או מתרחבות, נוקשות או רכות, ארוגות או סרוגות כמו בקולקציות של בלנסיאגה, איזבל מראן, אלסנדרו דלאקווה; חופש הבחירה נתון לפרשנויות רבות ומותאם למגוון גילים ומבני גוף. והעיקר, המון נעליים ומגפיים שטוחים משלימים את המראה, להליכה נוחה בגו זקוף וראש מורם קדימה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x