הרנסנס של ולנטינו
שש שנים מאז פרישתו של המייסד, ושלוש שנים מאז מכירת המותג, השם ולנטינו מצליח לרשום צמיחה פנטסטית תוך שהוא שומר על אפיל סופר־יוקרתי - והכל הודות לצמד המעצבים שנטלו את המושכות
ולנטינו גראבאני
קיורי ופיצ'ולי צמחו בבית ולנטינו: הם הופקדו במשך יותר מעשור על עיצוב האביזרים וזכו לעבוד לצד המעצב הוותיק, ללמוד את מורשתו ואת סגנונו העיצובי. הדבר בלט בקולקציית הקוטור הראשונה שהציגו ב־2009, שהתאפיינה בגזרות צמודות לגוף, תחרה, שושנים והצבע האדום, האהוב על המאסטר.
מאז הצליחו לפתח כתב יד עצמאי מדויק המשדר מודרניות אדג'ית וקוליות: לצד דגמי הערב הם עיצבו עוד ועוד דגמים לבישים ליומיום, שמרניים לכאורה - למשל שמלות עם צווארונים סגורים (שכונו בעיתונות "שמלות כנסייה"), רקומות בחוטי זהב או משופעות בדוגמאות תחרה פרחונית, שלא דמו כלל לעיצובי המותג בעבר. גראבאני אהב את זה: "זה נהדר; כך העתיד של ולנטינו יכול להיות מודרני", אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס". יו"ר המותג סטפאנו סאסי הוסיף: "אנחנו שואפים ליצור אופנה בדרך לא מסורתית. עלינו להיות יותר איקוניים - ולא רק בגלל הצבע האדום או שמלות הערב, אלא בגלל הצהרות אופנתיות כאלה".
מריה גראציה קיורי ופייר פאולו פיצ'ולי צילום: אי פי איי
בניגוד לקוטורייר שאצלו התחנכו, קיורי ופיצ'ולי אינם נוטים להיחשף, ומעדיפים להיות מאחורי הקלעים. "אנחנו אוהבים אופנה יותר משאנחנו אוהבים את סגנון החיים של האופנה", הגדיר זאת פיצ'ולי. "אנחנו שותפים לאותו חזון אופנתי. אנחנו מכבדים זה את זו, אבל עובדים באופן שונה. השאיפה שלנו היא להוסיף כל אחד את נקודת מבטו, וליצור יחד חזון חדש, מעניין ומורכב יותר".
החזון הזה כבר ייצר כמה להיטים בולטים שזכו לחיקויים ומחוות גם בבתי אופנה אחרים, ובהם סנדלים, נעליים ותיקים משובצים ניטים ברוח הרוקנ'רול, ותיקי פרנזים מקולקציית הקיץ האחרון המשופעת פרנזים בסגנון בוהו שיק, רקמות אתניות וסמלי עקרב ומזלות אחרים מוזהבים, שניכרות בה השפעות ממצרים העתיקה, יוון ואולי אף צפון אפריקה.
תצוגת סתיו־חורף 2014 צילום: אימג'בנק, Gettyimages
השניים גם אחראים למהלך השיווקי המוצלח של השקת קו שני זול יותר בשם "רד ולנטינו", המכוון לקהל צעיר יותר, ולקו בגדי גברים שהושק ב־2012, המאופיין בחייטות מוקפדת ברמת קוטור כמעט. במקביל הם הרחיבו את קו הפרט־א־פורטה.
המהלכים הללו הובילו להצלחה מסחררת: ב־2012 נמכר ולנטינו למשפחת המלוכה הקטארית תמורת 858 מיליון דולר; ב־2013 כבר רשם המותג זינוק של 23% במכירות, שהסתכמו בכ־670 מיליון דולר. הנתח של סגמנט האביזרים, המנוע של צמיחת מותגי היוקרה, גדל לכדי כמחצית מכלל המכירות.
קאמו-פרפרים - ההדפס שכובש את העולם צילום: אימג'בנק, Gettyimages אם עוד היה מי שפקפק בכיוון של השניים, הוא קיבל תשובה מוחצת בתצוגת חורף 2014 שהתקיימה במרץ בפריז, והיתה אחד משיאיו של שבוע האופנה. אנה דלו רוסו, עורכת בכירה במהדורה היפנית של "ווג", הגיעה לבושה ולנטינו מכף רגל ועד ראש: שמלה מכוסה רקמות מרהיבות מקולקציית הקיץ, ותיק פרנזים מעור תנין ירוק; חברתה הסטייליסטית ג'ובאנה באטאליה הגיעה במעיל ולנטינו מקולקציית החורף שהוצגה על המסלול; ואוליביה פלרמו, נערת חברה ניו־יורקית ואושיית אופנה, באה במעיל משי בהדפס הקאמו־פרפרים. רבות נשאו בידיהן את תיקי הקלאץ'־פרנזים החדשים, אחדות בחרו בנעלי הניטים האיקוניות.
סניקרס לגברים. חלק מקו חדש ומוצלח צילום: אימג'בנק, Gettyimages
בתצוגה עצמה הציגו קיורי ופיצ'ולי קולקציה עשירה ומרובת פריטים (בארץ אפשר למצוא אותה בבוטיק אניגמה בכיכר המדינה) ששאבה השראה מפופ ארט איטלקי משנות השישים והשבעים. את לוח ההשראות שלהם, סיפרו, קישטו אמניות כמו ג'וזטה פיורוני, קרול ראמה וקארלה אקרדי. "הן שברו מוסכמות כיוון שאיש לא האמין שנשים יכלו להיות אמניות". בהתאם, הם העלו למסלול דוגמניות בבדים צבעוניים ובעורות בהדפס עיגולים ומעוינים צבעוניים, שכמיות מצמר ומעור, ומגפיים ונעליים מעור בהדפס דומה. הדפס אחר הוא הקאמו־פרפרים, שבא לידי ביטוי בחורף במעילים, שמלות ותיקים. לבסוף הוצגו גם שמלות ערב בעבודת יד של רקמות עדינות.
מימין ניטים ופרנזים צילום: אימג'בנק, Gettyimages
וכמובן, בתצוגה אי אפשר היה לפספס את ולנטינו עצמו, שנותר באור הזרקורים וממשיך לשמש הפנים של המותג. בשיער חום שופע ובאולטרה־שיזוף, המאסטר הוותיק לבש חליפה אפורה מצמר קל ומעליה מעיל צמר מחויט כמיטב המסורת האיטלקית, הצטלם באוהל התצוגה עם נערות הרגע כמו עם עורכות ותיקות, פיזר חיוכים לכל עבר ונהנה מהחיים. אפשר להבין אותו.
