חומוס אל.איי.

ההיפ הופ הישראלי ידע עליות ומורדות: הוא השתחל לזרם המרכזי וסחף את המדינה, ואז איבד מזוהרו. 15 שעות טיסה מכאן, בלוס אנג'לס, ההיפ הופ דווקא זורח. נראה שמאז סוף שנות התשעים, אז נחתם קרב הראפ המדמם בין ניו יורק ללוס אנגל'ס, עם מותם של נוטוריוס ביג וטופאק שאקור, לא ראה ההיפ הופ של עיר המלאכים תקופה יפה כל כך - הצלחה שנותנת אותותיה גם בישראל.

בלייני תל אביב יכולים להתגאות ברכבת האווירית של חברי הסצנה מלוס אנג'לס בחמש השנים האחרונות, שהופיעו במועדוני העיר (ולעתים גם בחיפה וירושלים), ובהם דאם פאנק, דדלוס, קוטמא, סאמיאם, ראס ג'י, פינאט באטר וולף, גאסלאמפ קילר ורבים אחרים. האחרון ביקר בארץ בשתי הזדמנויות שונות, ובהן הכיר את המפיק המקומי מיכאל כהן, והשניים נפגשו שוב בלוס אנג'לס בזמן ביקור משפחתי של כהן.

"Pennies". אלבום מלא נשמה ועומק

במהלך ביקור אחר, שהפך לשהות של כשנה וחצי, הפכו קילר, די.ג'יי ומפיק מוזיקלי, וכהן לשותפים בדירה בלוס אנג'לס. דרכו הכיר כהן את ג'רמייה ג'יי, ראפר פעיל ומהשמות החמים ביותר בסצינה. כהן מתאר את הבית כ"מין בית פתוח, שתמיד מגיעים אליו מוזיקאים ואנשים טובים. הרבה מהגיבורים הלוס־אנג'לסים שלי פשוט באו לבקר. משום שג'יי הוא יחסית צעיר וגם היה חדש בעיר באותה התקופה, התחברנו מאוד".

הידידות בין כהן לג'יי התפתחה למיני־אלבום, "Pennies" (ניתן להאזנה בלינק bit.ly/1fUKhKU), בן שמונה קטעים קצרצרים, בהפקה עמוקה של כהן שחותכת מוזיקה מתקליטים ישנים למקצבים שמנים וראפ מעושן ומתפתל של ג'יי. האלבום קצר (16 דקות בסך הכל), אבל לגמרי שווה תשומת לב: "Dimes" מערבב פסיכדליה ישראלית חתוכה היטב, "Fake War" מרעיד גם את הרמקולים היציבים ביותר, ו"Stones" האטי סוגר את האלבום בצורה מושלמת ומלא נשמה ועומק.

כהן מספר על קשר מוזיקלי עמוק, שבא לידי ביטוי גם באימוץ של מוטיבים ישראליים אצל חלק מהמפיקים האמריקאים. בעקבותיו המפיקים סאמיאם וראס ג'י שאלו מכהן תקליטים ישראליים, שמהווים בסיס לקטעים ששמותיהם "Hummus", "Hipster Hummus" וכדומה.