זוכרים את נעמי

"אנחנו מאפשרים לנעמי לאצור את התערוכה האחרונה שלה", אומרת מעין אמיר על התערוכה שתיפתח ב־9 בינואר במכללה האקדמית ספיר ותוקדש לאוצרת נעמי אביב, שהלכה לעולמה בסוף נובמבר. אביב, שנפטרה במפתיע לאחר ניתוח שעברה עקב מום בלבה, היתה בין האוצרות המובילות בסצנת האמנות העכשווית. ב־2011 זכתה בפרס האוצר מטעם משרד התרבות, וב־2012 היתה שופטת בתחרות "האמן המבטיח של כלכליסט".

בחמש השנים האחרונות לימדה אביב אוצרות במכללת ספיר. "נעמי ואני חולקות את הקורס הזה", מספרת אמיר, "והיא היתה אמורה ללמד אותו בסמסטר הבא. לאחר מותה החלטנו, עשר תלמידות המסלול ואני, ליצור את התערוכה הזאת, שאיננה תערוכת אֵבֶל במובנה המסורתי. זו אינה תערוכה לזכרה של נעמי, אלא תערוכה ברוחה".

"דיוקן של נעמי אביב" של מאיה כהן לוי, בביתה של אביב צילום: מיכל שמיר

לצורך העמדת התערוכה ביקרו אביב והסטודנטיות בביתה של אביב ולמדו להכיר מקרוב את אוסף האמנות שלה. "היה לה אוסף גדול של עבודות אמנות ישראליות מכל השנים. יצירות רבות היא קיבלה במתנה מאמנים שאצרה תערוכות שלהם, ואחרות היא רכשה מאמנים צעירים שהאמינה בהם. יש באוסף שלה עבודות של אמנים מובילים כמו רפי לביא ואביבה אורי לצד תצלומים שמצאה ברחוב".

בתערוכה יוצגו 14 יצירות מתוך האוסף, בהשראת הדרך שבה הן היו תלויות בביתה. "ההצבה של היצירות תאפשר לחוות את האמנות כשיש סביבה הרבה מרחב ריק, שמעביר את התחושה שלא מדובר בתערוכה רגילה", אומרת אמיר. מהיצירות ומהאוסף כולו, מספרת אמיר, ניכרות אג'נדה פמיניסטית ותמיכה באמניות. עוד מספרת אמיר כי הקשרים בין האמנותי לחברתי ובין האמנותי לפוליטי עניינו את אביב במהלך שנות הפעילות שלה.

על תרומתה של אביב לתחום האמנות העכשווית בישראל אומרת אמיר: "נעמי ידעה לזהות מגמות ולהגדיר אותן במילים. בעיניי היא מייצגת דור של אוצרים שהוא אוטודידקטי, אינטואיטיבי ומסור מאוד לעבודה עם אמנים. אחד המונחים שהיא ניסתה לנסח הוא האוצרות הפואטית - ההקבלה בין תליית עבודות על קיר לבין כתיבת שיר. בתערוכה הזו המונח בא לידי ביטוי באופן שבו אנחנו יוצרים מחווה לאוצרות שלה. אני חושבת שנעמי היתה מרוצה אם היתה רואה את התערוכה". התערוכה תוצג עד 9 בפברואר בגלריה של המכללה האקדמית ספיר.