ביקורת הצגה: "השבועה"

תיאטרון הבימה מעלה את המחזה בעיבוד ובימוי של שי פיטובסקי לדרמטוגיה של שחר פנקס. בהשתתפות רן דנקר, שחר רז, לאה גלפנשטיין, יובל שלומוביץ, אושרת אינגדשט, נעמה ארמון, הראל מוראד, הילה שלו ועודד אהרליך.

קהל היעד: חובבי תיאטרון סיפור עתיר דמיון.

רן דנקר נהדר בצעדיו הראשונים על בימת התיאטרון הרפרטוארי צילום: ז'ראר אלון

דבר המבקרת: המחזה מבוסס על מעשייה יהודית מהמאה ה־16 על צעיר חכם בתורה, הנשבע לאביו סוחר הים רגע לפני מותו כי לעולם לא ייצא אל הים הגדול. בתמורה לשבועתו מוריש לו האב הון, אלא שכעבור זמן הבן עוזב את אשתו ובנו ויוצא אל הים. הוא נקלע לסערה ונפלט אל עולם השדים, שם הוא נישא ללילית בתו של אשמדאי המלך ונולד להם בן. בניסיון לחזור אל משפחתו הוא נאלץ לשלם את המחיר.

אולם הבימרתף האינטימי מספק בשנתיים האחרונות הצגות ייחודיות ושפה תיאטרונית מעניינת ומבודלת. כך גם בסיפור התיאטרלי שמגישה בהצלחה קבוצת הצעירים המוכשרים של הבימה, ובראשה דנקר בצעדיו הראשונים על בימת התיאטרון הרפרטוארי וגלפנשטיין הנהדרת. כוחה של ההצגה הוא חזותה ומרכיביה התיאטרוניים, פרי רעיונותיו של פיטובסקי והיוצרים שאיתו: הבמה הנקייה הופכת לעולם ומלואו באמצעות חשיפת פתחים נסתרים וחבלים היוצאים מהקירות, ארגזים המשנים צורתם, תלבושות, תאורה ומוזיקה פונקציונליות ובובות מקסימות של אמירה פנקס שהשחקנים מפיחים בהן חיים. אף שהדמויות, שנכתבו במקור לסיפור ולא למחזה, אינן מפותחות מספיק, החבילה הבימתית כולה והרצון ליצור תיאטרון שאינו מתחנף לקהל, הופכים את "השבועה" להצגה ראויה לצפייה.

• שורה תחתונה: מסע תיאטרלי פשוט וססגוני.