כרמל, סוסיתא ומה שביניהן

מפעל הרכב הראשון בישראל היה "קייזר־פרייזר ישראל", שהוקם ב־1950 בידי איל ההון המקומי אפרים אילין. שנה אחרי הקמתו המפעל כבר החל לייצר שני דגמים, הנרי ג'יי וקייזר, שיוצאו בין היתר לסקנדינביה, צרפת ומדגסקר. ב־1952 יוצרו שני רכבים נוספים, וויליס וג'יפ CJ. השוק הישראלי לא היה בשל לייצור רכבים אמריקאיים, אך פייר דרייפוס, מי שהיה אז מנכ"ל רנו צרפת, הסכים ב־1955 לשלוח לאילין ערכות להרכבת רנו קאטר שבו, רנו פורגונט ורנו פריגאט, ושנתיים אחר כך גם רנו דופין.

ההצלחה של אילין העירה את הגנים היזמיים של לדיסלאב שנלר, שפתח ב־1952 מפעל זעיר לייצור מובילי חלב תלת־גלגליים, שהתבססו על מכלולים של רילאיינט הבריטית. שנלר לא היווה תחרות אמיתית לאילין, אבל ב־1957 פנה אליו איש העסקים יצחק שובינסקי, שעמד בקשרי מסחר ענפים עם טורקיה, והציע לו להפוך את הסדנה לחברת רכב אמיתית: הוא חיבר אותו ליבואנית המקומית של פורד, וכך נולדה חברת אוטוקארס.

שובינסקי דרש מרילאיינט גם רכב ארבע־גלגלי, לצד מובילי החלב, וכך נולדה ב־1958 המכונית הישראלית הראשונה, שנקראה רילאיינט ריג'נט ארבע. ב־1960 נערכה תחרות לבחירת שם עברי לדגם, והשם המנצח היה "סוסיתא".

סוסיתא

אוטוקארס המשיכה להגדיל את מגוון הדגמים שלה: ב־1961 הושקה מכונית ספורטיבית בשם "סברה ספורט", שהתבססה גם היא על מכלולי רילאיינט ויוצאה בעיקר לבלגיה. ב־1963 החל ייצורה של כרמל, מכונית משפחתית בעלת שתי דלתות, אבל איכות המוצר היתה ירודה כל כך שהמפעל רכש חלק מהמכוניות בחזרה. שנה מאוחר יותר הושק דור חדש של הכרמל, וב־1965 היא הוכתרה בשם "כרמל דוכס" וצה"ל הצטייד בדגם דל־האבזור שלה. באותה שנה הוצגה גם סוסיתא 12, ושנה לאחר מכן הושק גלבוע, דגם ארבע דלתות ראשון לחברה. בתחילת 1966 נכנסה ליילנד הבריטית כשותפה באוטוקארס, ודרשה שהחברה תשתמש במכלולי טריומף הבריטית. ב־1970 הוצג הדגם האחרון, "סוסיתא 60/13": מנוע 1.3, עם 60 כוחות סוס (כך היה באנגליה. בדרך ארצה נעלמו כמה סוסים).

במקביל לעלייתה של אוטוקארס הלך מצבה של קייזר־פרייזר והחמיר: ב־1959 נסוגה רנו מישראל נוכח הבטחת השלטון המצרי להקים מפעל רנו באלכסנדריה. אילין עבר לסטודיבייקר האמריקאית (ב־1960), יצרנית לארק, ולהינו היפנית (ב־1963), יצרנית קונטסה, אבל ב־1966 ספג מהלומה כפולה: סטודיבייקר פשטו את הרגל, וטויוטה השתלטה על הינו ונכנעה לחרם הערבי. המפעל המשיך להרכיב מכוניות מהערכות שנרכשו, אבל ב־1968 אזלו כמעט כל הערכות. שנה לאחר מכן נרכשה אילין תעשיות על ידי אוטוקארס.

אבל גם אוטוקארס לא האריכה ימים: בסתיו 1971 הבריטים סירבו להזרים הון לחברה, ובנובמבר 1971 הכריזה אוטוקארס על פשיטת רגל. ב־1974 החברה נרכשה על ידי קונצרן כור, שינתה את שמה ל"רום כרמל" והחלה לעבוד על פרויקט חדש: ה"רום", שהושקה ב־1976. זו יוצרה עד שמלאי המנועים אזל ביולי 1981, והמפעל חדל מלייצר מכוניות.

המידע באדיבות יוחאי שנער, חוקר תעשיית הרכב בישראל