בא לי לייקה

אם להאמין לזמר האמריקאי ג'ון מאייר, צילום בלייקה משול לנהיגה ברכב ידני. למצלמת הווינטג' מדגם M4 שבבעלותו אין מד אור וגם לא פוקוס אוטומטי, כך שחובת ההוכחה מוטלת עליו: "למדתי שניחוש ההגדרות, ואולי האינטואיציה, הוא מה שהופך תצלום למיוחד", כתב בבלוג שלו.

מאייר לא לבד: גם השחקנים דניאל קרייג, ג'וד לאו ודקוטה פנינג, הזמר סיל והקומיקאי לואי סי.קיי לא עומדים בפני קסמה של הלייקה. אתרי מעריצים כמו loveforleica.com ("אהבה ללייקה") צצים כפטריות אחרי הגשם. ההייפ של הלייקה גבר עד כדי כך שלאחרונה דווח כי ג'ונתן אייב, מעצב־העל של אפל, יעצב ללייקה דגם שיופק פעם אחת ויחידה, ויימכר במכירה פומבית לצורכי צדקה.

סיפור תחייתה של הלייקה דווקא בעידן הסמארטפון הוא משל מאלף על כוחו של מותג. לייקה נוסדה באותה תקופה שבה קמה גם קודאק, ושתיהן מזוהות עם מהפכת מצלמות הקומפקט והפילם. אבל קודאק מצויה בקריסה מתמשכת: מנייתה, שהגיעה ב־2001 ל־47 דולר, נסחרת כיום בכ־20 סנט. מניית לייקה, שב־2001 בקושי חצתה את קו ה־10 דולרים, נסחרת היום בכ־32 דולר - מחיר שמבטא היטב את העובדה שהיא נישאת על כתפיהם של הצלמים הטובים בעולם, וגם שורה ארוכה של ידוענים.

מיכה בר־עם מצלם בלייקה. "כלי עבודה פשוט ונפלא, ומשאת נפשו של כל מי שרוצה לצלם" צילום: עודד בלילטי

הלייקה, שפותחה על ידי חברת האופטיקה הגרמנית לייץ, היא מצלמת ה־35 מ"מ הראשונה. ב־1924 הושק הדגם המסחרי הראשון של המצלמה, והפך מיד לסנסציה בשל מידותיה הקטנות ואיכותה האופטית. מאז היא שומרת בקנאות על כמה מאפיינים בולטים: אופטיקה איכותית, ייצור בעבודת יד, רף מחירים היסטרי (הדגם החדש ביותר, שהושק לאחרונה, עולה 6,950 דולר ללא עדשות; מחיר העדשות נע מ־1,500 עד 11 אלף דולר) ושיק מינימליסטי, שבולט גם בקו המהדורה המיוחדת של בית האופנה הרמס. במרוצת השנים היא הפכה ל"מצלמה של צלמים": אנרי קרטייה־ברסון, מאבות צילום העיתונות המודרני ומהצלמים המשפיעים של המאה ה־20, צילם באמצעותה את קוקו שאנל, אדית פיאף, אנרי מאטיס וגנדי, וצלם העיתונות האמריקאי אלפרד אייזנשטדט הקפיא באמצעותה את הנשיקה המפורסמת בטיימס סקוור באוגוסט 1945.

מצלמת לייקה

בזירה המקומית מזוהים עם הלייקה חתני פרס ישראל לצילום מיכה בר־עם, אלכס ליבק ודוד רובינגר. "אפשר לכתוב

שירה גם בפרקר 51 וגם בעיפרון", מסכם בר־עם, שמצלם בלייקה זה יותר מ־50 שנה. "הלייקה היא הרולס רויס של המצלמות. המצלמה הזאת עשתה הרבה צלמים, וגם אותי במידה רבה. היא משאת נפשו של כל מי שרוצה לצלם, והמחיר שלה היום, או היוקרה המצטברת שלה, נובעים מהיותה כלי עבודה פשוט ונפלא.

"עבורי היא היתה מושא חלומות עוד מגיל בר מצווה. הלייקה הראשונה שלי נולדה, כמוני, לפני יותר מ־80 שנה. היא סוס עבודה. היום זה מונח מיושן, אבל האמינות הגבוהה שלה, והיותה כלי מקצועי שעובד בכל מזג אוויר ובכל מצב, מצאו חן בעיניי. במיוחד קסם לי הצילום בגובה העין, בניגוד למצלמות שבהן מביטים מלמעלה. יש בזה הרבה מאוד קסם עבור מי שאוהב להתבונן".